188
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לכך, מובן, שברכת החודש אכן קשורה לקידוש החודש.
כלומר, בזמן שהיו בית דין מקדשים את החודש, הרי בכך שבית דין אמרו< "מקודש", והעם השיב "מקודש מקודש"<, נכללה גם הברכה5, ולאחר שבטל קידוש החודש, תקנו לקיים לפחות את ברכת החודש.
גם הקשר של ברכת החודש לקידוש החודש ישנו בתורת הנגלה: (א) לפי מספר מנהגים "מבקשין רחמים על החכמים בהכרזת ראש חודש... מפני שהן היו מקדשין החודש"ז. (ב) "נהגו לעמוד בשעת אמירת ראש חודש ביום פלוני, דוגמת קידוש החודש שהיה מעומד"*.
ח. היוס הראשון של ראש השנה מקודש מלמעלה
לפי האמור לעיל, שברכת החודש קשורה לקידוש החודש, יש רמז נוסף בנגלה לכך שאת חודש תשרי "הקדושברוך-הוא בעצמו מברכו":
נצבים ג
לגבי כל שאר ראשי החדשים, חוץ מר"ה, "יש דעות הסוברות<, שאף כאשר החודש הקודם היה מלא, חגגו ראש חודש יום אחד בלבד, יום השלשים ואחד, בזמן שהיו מקדשים את החודש על פי הראיה. אף לפי הדעות, שבמקרה כזה היו שני ימי ראש חודש<, הרי, לפי מספר שיטות":, היום הראשון של ראש חודש, יום השלושים, נחגג רק מפני הספק - שמא יגיעו עדים, ואז יקדשו יום זה, יום השלשים.
לעומת זאת בראש השנה, אף לאחר המנחה של יום שלשים באלול, שאז כבר ידוע בודאות, שלא יקדשו את יום השלושים, קובעת ההלכה, ש"נוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש"',
הערות
- 4. וצ"ע איך הוא בחדש שלא נראה בזמנו שאז אין ב"ד מקדשין (ר"ה כד, א).
- 5. משנה ר"ה כה, ב. רמב"ם הל' קדה"ח פ"ב ה"ח.
- 6. נוסף על הברכה שנמשכת בהקרבת הקרבן מוסף ושבתפלת מוסף דר"ח (דאין סברא לומר שבזמן שמקדשין ב"ד - יוגרע בברכות החודש). וע"פ המבואר בפנים י"ל שגם בזמן שמקדשין ע"פ הראי' - יש חילוק בין ר"ח תשרי לשאר ר"ח (נוסף להמבואר לקמן ס"ח), שבר"ח תשרי אמירת "מקודש" אינו כולל ברכת החודש (כבכל ר"ח) כי הקב"ה בעצמו מברכו (לאחרי שהוקבע יום החדש ע"י הב"ד, שאמרו "מקודש"). ועצ"ע.
- 7. אבודרהם ב"סדר ראש חדש" בתחלתו.
- 5. שיחות 159
- 8. ראה רש"י ב"מ נט, ב (ד"ה בין מלא) ובחדא"ג מהרש"א שם.
- 9. תשב"ץ ח"א סקנ"ג ד"ה והשביעי. שבלי הלקט סקס"ח (ושם (ועד"ז הוא בתשב"ץ שם), ש"כן היו עושין מימות הנביאים כדכתיב בדוד (ש"א כ, לד) ביום החדש השני". אבל ראה צפע"נ - על הרמב"ם - הל' קדה"ח פ"ג ה"ז, שיש לומר ד"קאי אסעודת עיבור החדש והשני היתה סעודת ראי'").
- 0. תשב"ץ שם. ויל"ע בשיטת ר' ישע" הראשון (הובא בברכ"י או"ח סתכ"ז. וראה גם שה"ל שם).
- 1. משנה ר"ה ל, ב. וברש"י שם: בר"ה קאי. וראה פנ"י שם דהך מילתא לא שייך אלא בר"ה שהוא יו"ט כו'. וכן משמע קצת ממ"ש אדה"ז (נעתק לקמן בפנים) "כיון שמן הדין הי" הוא ראוי להיות יו"ט כו'".
- 10. ברמב"ם הל' קדה"ח פ"ג ה"ה"ו משמע שכ"ה בכל ר"ח (וכמ"ש בצפע"נ על הרמב"ם הל' יו"ט ספ"א). ואולי יש לומר, שהרמב"ם אזיל לשיטתי" במ"ש שם "וא"א שיקריבו מוסף כו'" - וטעם זה
מצוטט ב־3 עמודים
- שולחן ערוך ד לקו"ש ח"ט ע' 188
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תר ביצה שנולדה בראש השנה וסדר הקידוש לקוטי שיחות ח"ט ע' 188
- תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ט ע' 188
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.