184
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
נצבים ג
א. הקב"ה מברך חודש תשרי
אדמו"ר הזקן אמר, ששמע מרבו המגיד ממזריטש בשמו של הבעל-שםטוב? את הטעם לכך שאין אומרים את ברכת חודש תשרי בשבת שלפני חודש זה, כפי שאומרים בשבת שלפני כל שאר החדשים', ואלה דבריו:
"החודש השביעי שהוא החודש הראשון לחדשי השנה, הקב"ה בעצמו מברכו בשבת מברכים, שהוא השבת האחרון דחודש אלול, ובכוח זה ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה".
וממשיך הבעל-שם-טוב בדבריו מהי ברכתו של הקב"ה ב"שבת מברכים" של חודש תשרי":
"כתיב אתם נצבים היום, דהיום קאי על ראש השנה' שהוא יום הדין, וכמו שכתוב* "ויהי היום..." ותרגם "והוה
יום דינא רבא", "אתם נצבים" - קיימים ועומדים*, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה, שהוא השבת האחרון דחודש אלול קורין אז פרשת אתם נצבים", דוהו ברכתו של הקדוש-ברוך-הוא, = בשבת מברכים
חודש השביעי שהוא המושבע והמשביע? ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה".
ב. הברכה "נמשבת" ע"י ישראל
מכך מובן, שגם חודש תשר,; שאמנם, "הקדוש-ברוך-הוא בעצמו מברכו", אך גם ברכה זו "נמשכת" על ידי ישראלי, באמצעות קריאתם בתורה ב"שבת מברכים חודש השביעי" את פרשת אתם נצבים.
אך ההבדל הוא, שבחדשים האחרים באה הברכה בעצמה מישראל, שהם אומרים ומברכים "יחדשהו הקדושברוך-הוא... לחיים ולשלום, לששון ולשמחה, לישועה ולנחמה...", ואילו בחודש תשרי, הברכה עצמה היא ברכתו של הקדוש-ברוך-הוא, אך כדי
הערות
- 1. שיחות 141
- 1. להעיר לכללות המדובר לקמן - ששתי פעמים מברכים את החודש: בשבת שלפניו - בתורת מנהג* ובכללות, במוסף ר"ח - בברכה בשם ובפרטות.
- 2. קובץ מכתבים לתהילים אהל יוסף יצחק - ע' 193 (אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' תל). "היום יום" כה אלול.
- 4. ראה פענח רזא ס"פ נצבים. לקו"ת ר"פ נצבים.
- 6. איוב ב, א.
- 6. *) וצ"ע מתי נזכר לראשונה מנהג זה ואם נתקבל בכ"מ.
- 65. ראה תנחומא ר"פ נצבים.
- 6. תוספות מגילה לא, סע"ב. שו"ע או"ח סתכ"ח, ס"ד. לקו"ת שם.
- 7. ראה ויק"ר פכ"ט, ח. הערות לתניא ע' נח.
- 8. ועפ"ז יש לבאר ג"כ מה שתקנות כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לשבת מברכים - אמירת תהלים והתועדות הם גם בשבת שלפני ר"ה.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל לקו"ש ח"ט ע' 184
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.