158

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

1% לקוטי

א) שעל ידי "עיר אלקינו" ניכר ש"גדול הוי'". כי "הגדולה זו מעשה בראשית"%* של הוי' מלשון "מהווה" באה לידי ביטוי בפועל על ידי שם אלקים, כדלעיל. ולכן נאמר דוקא "עיר אלקינו", מושג המצביע על ריבוי והתחלקות, כי עיר היא בתים רבים, וכל בית הוא אבנים רבות??.

ב) שעל ידי "עיר אלקינו" נעשית הגדולה האמיתית", גדולה עצמית, הנעלית אף מ"ולגדולתו אין חקר"ל3 - הגדולה של שם הוי' מצד עצמן?*.

ג) על ידי העבודה של "עיר אלקינו" שבני ישראל עושים מריבוי הנבראים, המתהווים מ"אלקינו", מכון ליחודו יתברך, כשם שעיר נבנית מאבנים ומבתים רבים, ובכך מתבטאת האחדות הבלתי מוגבלת, כדלעיל - על ידי כך נעשה ה"גדול" האמיתי, המראה?* על "בלי גבול" אמיתי.

2 הבנת חסידות בשכל האדם

זהו הקשר של הפסוק "גדול הו"... בעיר אלקינו" לאדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד:

א) על ידי כך שאדמו"ר הזקן הוריד את החסידות לאפשרות של קליטתה בחכמה בינה ודעת, עד שכל אחד יוכל להבין זאת, התגלתה תורת הבעל-שםטוב בגילוי שכלי לכולם.

ב) על ידי כך נוספה שלימות בתורת הבעל-שם-טוב. כידוע*, שעל ידי התלבשות החסידות בהכרה שכלית, נמשכת עצם פנימיות התורה.

ג) על ידי הסברת אחדות הו" גם בכוחות השכל של האדם, התגלתה האחדות האמיתית של "אין עוד מלבדו" - שגם שכל האדם אינו נפרד וכן''*.

יא. אחדות אמית'ת על-פי תורת הבעל-שם-טוב

אמנם, אחדות אמיתית נוצרת על ידי שהדברים מתבארים גם בשכל, כדלעיל, אך כיון שמהותו של השכל היא מציאת דעות לכאן ולכאן, להיפך מהאחדות, לכן צריכה היתה התחלת גילוי החסידות להיות באופן שאיו מלובש בשכל, כפי שנתגלתה על ידי הבעל-שםטוב. ודוקא לאחר מכן, היא היתה יכולה להתגלות בחב"ד, שעל ידי כך מגיעים לשלימות, כדלעיל.

הערות

  1. 6. ברכות שם.
  2. 7. להעיר מר"ה שם: בשני היו אומרים גדול הו" .. שחילק מעשיו ומלך עליהן ונתעלה כו'.
  3. 8. תהלים קמה, ג. וראה מקומות שבהערה 2, ש"ולגדולתו אין חקר" הוא בח" גדולת הוי' כמו שהוא מצד עצמו (טרם שנתצמצם ונתלבש בשם אלקים).
  4. 9. ד"ה ולקחתם לכם תרס"א (קרוב לתחלתו).
  5. 0. ראה שעהיוה"א שם: הגדול .. לאין קץ ותכלית.
  6. 6. תבא א
  7. 7. שיחות
  8. 1. ד"ה פדה בשלום תרפ"ח (ע' עט). וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 116 ואילך.
  9. 2. ראה לקו"ש שם ע' 152 בהערה, שמטעם זה נוגע במאד שאמונת היחוד תבא גם בהשגה = כי [נוסף לזה, שכל ענין, כשהוא נשאר רק באמונה ולא בא בהשגה, הרי אין האדם מיוחד עם הדבר שמאמין בו - בנוגע להענין ד"אין עוד מלבדו" נוגע זה ביותר. כי] כאשר נשאר איזה כח וענין שאין נרגש בו היחוד, ה"ז היפך ומנגד לענין "און עוד מלבדו".

מצוטט ב־2 עמודים

  1. לקוטי שיחות 39 לקו"ש ח"ט ע' 158
  2. לקוטי שיחות 249 לקו"ש ח"ט ע' 158

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.