152

הערות

1. 1. בכמה דפוסים אין תיבת "וגו'". אבל כ"ה ברוב הדפוסים. וראה לקמן הערה 16.
2. 2. והוא מקידושין לז, ב. ומש"כ בספרי עה"פ (כו, יו"ד) ועתה מיד - פי' בזית רענן (על היל"ש) - מיד כשנגמר הפרי (וצע"ג שהרי מביאין מעצרת עד החג - ביכורים פ"א מ"י. וראה עוד פי' בצפע"נ ובפי' המלבי"ם (כו, א)).
3. 3. י'ג (וכ"ה בדפוס ויניציאה, ש"ו) בספרי בתחלת הפרשתה: והי כו' אין והי' אלא מיד - אבל זה קאי על הביאה לארץ*.
4. 3. וגם ממה שמעתיק "והי' כי תבא וגו'". וראה לקמן הערה 6.
5. 4. ש"ח כאן. וראה גם רא"ם כאן.
6. 6. טו, יח.
7. 7. *) וראה לקו"ש חי"ט ע' 605 בהערה. חלק לד ע' 5 ואילך.
8. 6. ועפ"ז מובן מה שרש"י מעתיק מן הכתוב גם התיבות "והי' כי תבא" - אף שבפירושו "מגיד כו' שכבשו את הארץ וחלקוה" מפרש רק התיבות "וירשתה וישבת בה" - כי תיבות אלו מכריחות את הפירוש "מגיד כו'". וראה לקמן הערה 8.
9. 7. ועפ"ז מובן בפשטות (ראה מפרשי רש"י) מה שלא הוזקק רש"י לפרש "כי תבא גו' וירשתה וישבת בה" שבפרשת שופטים שלפנ"ז (יז, יד) - כי המקור ש"כי תבא" הוא לאחר ירושה וישיבה הוא מ"כי תבא וגו'" שבפ' שופטים, ששם פרט הכתוב (בפעם הראשונה), וירשתה וישבת בה".