66
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אינו משפיע בפנימיות על המקום שבו הוא מאיר'*+ - במקום עצמו אין מתרחש שום שינוי, ואילו אור הנר הופך את הפתילה ואת השמן עצמם לאור? (לאש).
1 תשובה - הפיכת הזדונות לזכויות
בכל זאת, גם זיכוך האדם והדברים הגשמיים על ידי קיום המצוות קשור לאור, למרות שהם עצמם מזדככים על ידי כך, כי כאשר מקיימים מצוה, עושים זאת מפני ש"קולטים" את ציווי הבורא ומוכנים לקיימו מתוך קבלת עול מלכות שמים.
לעומת זאת, בעל התשובה, אשר בחטאו פרק מעצמו עול מלכות שמים, והוא רחוק מגילוי האור (מלמעלה), הרי התשובה באה ממנו עצמו, כדלעיל בסעיף ד'9.
ואתחנן ג
וכן לגבי עניני העולם יש הבדל, שבאמצעות המצוות מזדככים רק הניצוצות = שבדברים המותרים, שמקליפת נוגה> (ואילו הניצוצות שנפלו לדברים האסורים, שבשלש הקליפות הטמאות לגמרי - אי אפשר לזככם על ידי המצוות%'). לעומת זאת, על ידי התשובה, הרי גם הניצוצות שבזדונות, שהם בשלש קליפות הטמאות", נהפכים* לזכויות%.
הערות
- 1. לפעולתם בחומר העולם, הרי פעולת אור הנר היא בפנימיות יותר, כבפנים.
- 1. תו"א פז, ריש ע"ב. ובכ"מ.
- 2. ראה שערי אורה מג, ב. אמ"ב שער הציצית פט"ז (י, סע"א ואילך. ושם (ריש ע"ג); וזהו נר מצוה ששרשה למעלה מתורה אור). לקו"ש ח"ח ע' 353 הערה 11. וראה לקמן הערה 3 48
- 3. וזה נעלה יותר מענין ה"אתהפכא חשוכא לנהורא" ד"נר מצוה" - אף שאור הנר (המצוה) מהפך את הפתילה עצמה (דבר הגשמי שמקיימים בו המצוה) לאש ואור - כי באור הנר, הרי מה שהפתילה מאירה הוא מצד האש האוחז בה ומהפכה לאש (אבל לא מצד הפתילה גופא), משא"כ אופן ה"אתהפכא" שבתשובה הוא מה שהחשך מצד עצמו נהפך לאור [בדוגמת "ועינינו מאירות
- 5. כשמש וכירח" שיהי' לע"ל - ראה לעיל סעיף ה]. וראה לקמן הערה 48.
- 4. ראה שבת (כח, ב. וש"נ): מן המותר בפיך.
- 5. תניא רפל"ז. ובכ"מ.
- 6. ואדרבה, צריך לדחותם (לקו"ת שה"ש ו, ד
- 7. ולמטה יותר גם מדברים האסורים - שהרי הם היפך רצונו ית' (ראה תניא פכ"ד).
- 8. ומזה מובן שהאופן ד"אתהפכא חשוכא לנהורא" שע"י תשובה הוא מה שהחשך מצד עצמו נהפך לאור. כי כאשר הפיכת החושך (החומר) הוא מצד האור, צריך שהחומר (החשך) יהי" לו איזה שייכות להאור.
- 11. [וכמו באור האש, שמכיון שמה שמהפך את הדברים שנאחז בהם לאש הוא מצד האש (כנ"ל הערה 43), הרי הדברים שנהפכים לאש (פתילה או עצים) צריכים להיות נוחין ומוכשרים להתאכל ולכלות בהאש (ראה לקו"ת אחרי כו, ב), שלכן א"א שהאש יאחז באבנים וכיו"ב ולהפכם לאש].
- 12. ולפ"ז נמצא, שההפרש בין ג' הבחינות - תורה, מצות ותשובה - הוא בשתים: באופן פעולתם על חשך העולם, ובדרגת החשך שבהם פועלים: האור דתורה דוחה את החשך; "נר מצוה" מהפך את החשך, ובמילא - גם המציאות דחשך. אבל בכ"ז, אופן האתהפכא הוא מצד האור ובמילא - מהפך רק החשך שיש לו שייכות לאור (דברים המותרים); אופן האתהפכא דתשובה הוא מצד החשך עצמו, ובמילא - גם ה"זדונות" - חשך שאינו שייך לאור - נהפכים לזכיות.
- 9. יומא פו, ב. וראה בארוכה דרמ"צ קצא, א.
מצוטט ב־1 עמודים
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ דברים, שבת חזון, ערב תשעה באב ה'תשמ"א לקו"ש ח"ט ע' 66
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.