56
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
רואים את שם הו", שלמעלה מהטבע?:, השורה על ישראל על ידי הנחת תפלין שבראש - הם מפחדים מישראל, ולא ייתכן שהם יילחמו נגד ישראל.
ב) "שמפני קיום מצות תפלין (על הזרוע ועל הראש) ותיקונן, יתקיים באנשי המלחמה וטרף זרוע אף קדקד"5. כלומר, כאשר. הגויים לוחמים נגד ישראל, מסיבה כלשהי, הרי על ידי מצות התפלין נגרם "וטרף זרוע אף קדקד".
ט. תפלין של יד - עניץ נפרד, או תוספת כח
ההבדל הנובע משני ענינים אלו הוא:
בענין של "וטרף זרוע אף קדקד" יש לתפלין של יד ולתפלין של ראש השפעות שונות - מדה כנגד מדה: "טרף... קדקד" - על ידי תפלין שבראש, "וטרף זרוע" - על ידי תפלין של יד. כלומר, תפלין של יד הוא ענין בפני עצמו. לעומת זאת, בענין של "ויראו ממך" אומרים חז"ל "אלו תפלין
שבראש". תפלין של יד נותנים רק תוספת "כח" לתפלין של ראש*, כנאמר במכילתא "כשהוא נותן, נותן של יד, ואחר כך נותן של ראש, וכשהוא חולץ, חולץ את של ראש, ואחר כך של יד".
הדבר נרמז בכך שבפרשת בא מופיעים תפלין של יד ותפלין של ראש כענין אחד, ובמשנה תורה (בפרשתנו) - כשני ענינים:
כאשר יצאו בני ישראל ממצרים, היה משה רבינו אמור להכניסם לארץ ישראל, וכיון ש"פני משה כפני חמה"*, היתה הכניסה לארץ נעשית
הערות
- 2. כי הוא מורה שהוא הי הוה ויהי" - למעלה מן הזמן - וכן למעלה מבחי' מקום כו' (שעהיוה"א פ"ז).
- 3. הל' קטנות להרא"ש - הל' תפלין סט"ו (כהגירסא שהובאה במעדני יו"ט שם. ונפק"מ בהלשון ולא בתוכן הענין). וראה גם בחיי ס"פ מטות: "היו בטוחים .. בזכות המצוה שבידם וכענין שדרשו רז"ל וטרף זרוע בזכות תפלין שבזרוע אף קדקד בזכות תפלין שבראש". וראה לעיל ע' 11.
- 3. ואתחנן ג שיחות 4
- 4. עיין צפע"נ על הרמב"ם הל' תפלין פ"ד ה"ד: גורם לשל ראש שיהי' מונח כו' על ראשך כן' תש"ר אך מ"מ צריך של יד משום כל זמן שבין עיניך בו'. עיי"ש.
- 5. בא יג, ט.
- 6. בבבלי (מנחות לו, א. וכ"ה בשו"ע אדה"ז סכ"ח ס"ג) ילפינן דין זה מ"והיו" (לשון רבים) שנאמר במשנה תורה. אבל, ע"פ דרך הפשט, הדין ד"כל זמן שבין עיניך יהיו שתים" אינו נלמד מ"היו". כי נוסף למה ש"והיו" לשון רבים קאי על "הדברים האלה" (כנ"ל סעיף ד') - אדרבה: באם הי' נאמר "וקשרתם לאות .. ולטוטפת גו'" (בלי תיבת "והיו"), היו תש"י ותש"ר מצוה אחת (ראה לעיל סעיף ה'), ולא רק "יהיו שתים". ולכן י"ל, שע"ד הפשט - דין זה נלמד ממה שבפ' בא נכללים תש"י ותש"ר יחד (אף שהן ב' מצות כדמוכח מ"והיו" שנאמר במשנה תורה). וראה במכילתא הנ"ל: "מכאן אמרו כשהוא נותן כו'". וראה בארוכה לקו"ש חי"ט ע' 47 ואילך.
- 6. ב"ב עה, א. ספרי ורש"י פנחס כז, כ. ועוד.
- 8. - והרי חמה ולבנה הן דוגמת (ראה זח"א כ, א) שם הוי' (שלמעלה מהטבע) ושם אלקים (בגימט' "הטבע") - ראה חינוך - בשעה"ת לאדמוה"א ח"ב - פ"ה. אור התורה פרשתנו ס"ע צ ואילך. ס"ע צג ואילך. ובכ"מ.
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 28 לקו"ש ח"ט ע' 56
- לקוטי שיחות 226 לקו"ש ח"ט ע' 56
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.