52
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שמפרש שם רש"י, בפרשה קודמת'', שהמילה "והיה" אמורה לגבי יציאת מצרים", שעליה מדובר לפני כן בפרשה. לעומת זאת, בפרשתנו נאמר "וקשרתם (לאות) גו' והיו (לטוטפות ג')" בלשון רבים - אותם צריך לקשור "לאות..." והם צריכים להיות "לטטפת... " - והכוונה היא ל"הדברים האלה", הפרשיות* שבהן מופיעה מצות תפלין?, שפרשיות אלה הן בלשון רבים.
לכן מבאר רש"י את המילה "טטפת" בפרשת בא על שם הבתים, ובפרשתנו - על שם הפרשיות:
יציאת מצרים מופיעה בפרשיות "קדש" ו"והיה כי יביאך". = אך בפרשיות. "שמע" ו"והיה אם שמוע"
ואתחנן ג
אין מוזכרת כלל יציאת מצרים"*. לכן אי לומר, שב"והיה... ולטטפת", שבפרשת בא, הכוונה היא לארבע הפרשיות - כי אין מתאים להתבטא על הפרשיות "שמע" ו"והיה אם שמוע" במילה "והיה" (בלשון יחיד), שהכוונה בה היא ליציאת מצרים.
בנוסף לכך: אם נאמר שב"טטפת" שבפרשת בא הכוונה היא לארבע הפרשיות, יתקבל, שעד לשנת הארבעים, שרק אז אמר משה את הפרשיות "שמע" ו"והיה אם שמוע" לא היה כלל אפשרי ענין התפלין2 - להיפך מן המשתמע, לכאורה, מפשטות הפסוקים שבפרשת בא*',
הערות
- 1. 7] יג, ט - שגם שם נאמר "והי'" לשון יחיד.
- 8. ולא "הפרשיות" שרש"י מזכירם תיכף "שתכתוב פרשיות הללו". וכוונת רש"י בזה שהאופן ד"יצי"מ תהי' לך לאות כו'" הוא ע"י ש"תכתוב פרשיות הללו ותקשרם כו'".
- 3. ועפ"ז מובן מה שרש"י מוסיף "רצה לומר" - כי בתחלה כותב פירוש הכתוב "יצי"מ תהי' לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך", ואח"כ מבאר את פירושו "רצה לומר" - שזהו ע"י ש"תכתוב פרשיות הללו ותקשרם בראש ובזרוע".
- 9. אבל לא על (ענין) יצי"מ, כי (נוסף למ"ש "וקשרתם גו' והיו" לשון רבים - הרי) בפרשתנו, לפני "וקשרתם גו'" אינו מדובר כלל מענין יציאת מצרים.
- 0. אבל לא על דברי תורה בכלל (כ"ודברת בם") - כי פשוט שמה שצ"ל ואפשר להיות "לאות גו' ולטוטפת" הם רק הפרשיות שמדובר בהן ענין תפלין (כמו שפשוט ש"ודברת גו' בשכבך ובקומך" קאי רק על הפרשיות דק"ש) - כולל גם הפרשיות דתפלין שבפ' בא.
- 6. שיחות 8
- 00. עפ"ז עכצ"ל דלפרש"י בבא (יג, ט) דהציווי "והי' לך לאות גו' ולזכרון" - קאי על יצי' - הרי (ע"ד הפשט) נצטוו אז להניח שתי פרשיות דקדש והי" כי יביאך. וכשנאמר "והיו הדברים האלה גו' וקשרתם גו' והיו" - נצטוו על ד' פרשיות. - וראה שו"ת בשמים ראש כסא דהרסנא סכ"ד - ומצינו עד"ז במצות שבת דנתוסף במ"ת על הנאמר במרה (שבת פז, ב) ועוד.
- 1. שלכן י"א שבמדבר לא הניחו תפלין - ראה בהנסמן בתו"ש חי"ב ע' רמט.
- 9. *ו2) ראה פרש"י שם (יג, יא): א) יש כו' והאומר קדשו (במדבר) כו'. ב) אומר זה רק בנוגע לקידוש בכורות אבל לא בנוגע לתפלין. - אבל ראה קידושין (לז, רע"א) ובפרש"י שם. ועפ"ז י"ל להיפך - דרק בכורות י"א דקדשו במדבר (כיון דקדשו במצרים - ראה בכורות (ד, ב)) - משא"כ תפלין, (ודלא כבפנים) - עכ"פ בדרך הפשט (אבל ע"ד ההלכה - ראה קידושין שם (לז, סע"ב): ביאה דכתב רחמנא גבי תפלין כו' עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ (דדוחק גדול לומר דכוונתו (רק) על זמן הגלות שלאחרי ביאתם לארץ). וראה יל"ש ורבותינו בעה"ת שלח (טו, לב) דהניחו תפלין במדבר).
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בא, ו' שבט, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ט ע' 52
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.