17
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי בפסוק'?, ובתחילה הוא משבח את המן, כתשובה על הטענה "בלתי אל המן עינינו", במעלה ש"והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדולח"?
ה. לבן - ביטוי למהות רוחנית
ההסבר לכך בפנימיות הענינים הוא:
בכל עניני הבריאה יש הגבלות מסויימות, ולפי הטבע לא ייתכן שיהיו שני טעמים בדבר אחד, ובודאי שלא כל הטעמים, ובמיוחד כאשר בין הטעמים יש טעמים נוגדים. לפיכך מובן, שהמן בכל זאת הכיל את כל הטעמים, מפני היותו "לחם מן השמים"?, ולכן אין בו מגבלות 5.
אמנם, לכל הענינים שלמטה יש שורש למעלה, אך בהגיעם למטה, משתנה מהותם. ואילו המן, גם בהגיעו להיות צורה גשמית, עד כדי כך שהזין את הגוף הגשמי, הוא נשאר במהותו כפי שהיה למעלה - לחם מן השמים'.
דברים ג
וכיון שגם בהגיעו למטה נשאר המן במהותו, לפיכך היה מראהו לבן: כיון שהוא נמשך למטה ונתפס בעיני בשר, היה צריך שיהיה לו מראה מסויים, ומהו המראה שהיה לו? מראה לבן, המצביע5 על רוחניות.
לפי זה יוצא, שרוחניותו של המן, המתבטא בצבעו הלבן, היא הגורם לכך שיש בו כל הטעמים: כיון שגם בהגיעו למטה הוא היה "מהות השפע דלמעלה"5, שמתבטא בצבע הלבן, לכן ניתן היה לחוש בו את כל הטעמים.
ו המן אינו תופס מקום
לפי זה מובן מדוע בראש ובראשונה משבח הפסוק את המן במעלת היותו "כזרע גד הוא ועינו כעין הבדולח", למרות שכתשובה לטענת בני ישראל "בלתי אל המן עינינו" חשוב יותר, לכאורה, לציין רק את היותו מכיל את כל הטעמים - וזאת, משום ש"ועינו כעין הבדולח"? הוא הגורם לכך שישנם בו כל הטעמים<. ולכן,
הערות
- 1. לפי פרש"י (פשוטו של מקרא) - בהתיבות "וטחנו ברחים גו'". ולפי דרשת חז"ל (שם עה, סע"א) - ב"והי' טעמו כטעם לשד השמן".
- 2. בשלח טז, ד.
- 3. ראה בארוכה לקו"ש ח"ד פ' בהעלותך ועקב.
- 4. ראה תו"א (פט, א), שגם לאחרי שנתגשם ונעשה מזון גשמי "מלובש בו אורות העליונים ממש. ולכן הוא ג"כ למטה .. אין ממנו פסולת". ועייג"כ ס' מאמרי אדה"ז - הנחות הר"פ ד"ה ויאמר משה אכלוהו. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 18 הערה 19.
- 5. לקו"ת אחרי כח, ג. ועוד. (ראה גם אוה"ת פרשתנו ע' טו עה"פ ובין תפל ולבן, שלבן הוא גוון עצמי).
- 6. וע"פ המבואר בלקו"ת שם הטעם מה שעבודת יוהכ"פ היתה בבגדי לבן - י"ל, שזהו ג"כ מה שאמרו (יומא שם, א) שמה שהמן הי" לבן הוא לפי שמלבין עוונותיהן כו'.
- 6. ראה לקו"ש [המתורגם] ע' 19 הערה 19 בשוה"ג השני.
- 7. ועד"ז "כזרע גד הוא - שדומה לזרע פשתן" (יומא שם) - ראה לקו"ת שם בענין בגדי בד.
- 8. להעיר מזח"ג קכח, ב: והוא מנא .. שכבת
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 89 לקו"ש ח"ט ע' 17
- לקוטי שיחות 170 לקו"ש ח"ט ע' 17
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.