1

הירדן, משה''.

והן בתנאי שהתנה עמם

ב. השאלות על הסבר זה לדברי רש"י

אך לפי פירוש זה, שרש"י מתכוון לפרש כאן רק את הטעם לכך שעליהם לצאת "לפני אחיכם", אין מובן:

א) לפני כן, בפרשת מטות'', כאשר מסופר שבני גד ובני ראובן אמרו "ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל", מפרש רש"י "מתוך שגבורים היו, שנאמר וטרף זרוע אף קדקד". אם כך, רש"י כבר הסביר מדוע עליהם לצאת ראשונים, וכאן מספר משה שוב את המאורעות של פרשת מטות. ומדוע צריך רש"י לפרש זאת שוב5?

שאלה זו אף קשה יותר: לאחר שרש"י מפרש שם מדוע הציעו בני גד ובני ראובן את עצמם ללכת "לפני בני ישראל", ממשיך רש"י ואומר "ואף משה חזר ופירש להם באלה הדברים, ואצו אתכם בעת ההיא וגו' חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל". מכך מובן, ש"מתוך שגבורים

דברים א

היו" אינו מהווה הסבר רק למסופר בפרשת מטות, שבני גד ובני ראובן התנדבו "ואנחנו נחל? חשים לפני בני ישראל", אלא גם לכך ש"משה חזר ופירש להם באלה הדברים". ומדוע צריך רש"י לפרש את הסיבה לכך שוב?

ב) לשם מה צריך רש"י לומר "הם היו הולכים לפני ישראל למלחמה"? די היה לו להתחיל את פירושו מיד בסיבה "לפי שהיו גבורים... "?

ג) מה מוסיף רש"י במלים "ואויבים נופלים לפניהם": כאשר מדובר על מלחמה, = ומציינים ש"היו גבורים", מובן מאליו, שאויבים נופלים לפניהם. אחרת - אין הם גבורים. מדוע צריך רש"י להסביר זאת במפורש?

ד) אם בכל זאת מוצא רש"י צורך להוסיף "ואויבים נופלים לפניהם", הוא היה צריך לציין זאת בפרשת מטות, כאשר נאמר לראשונה שבני גד ובני ראובן ייצאו ראשונים למלחמה. אך, בפרשת מטות מסביר רש"י רק "מתוך שגבורים היו", ואינו מוסיף "ואויבים נופלים לפניהם". דוקא בפרשתנו, כאשר מוזכר הענין בשנית, מוסיף רש"י "ואויבים נופלים לפניהם"?

ג. יהודה היה בין הגבורים תמיד כדי להסביר את עצם הענין, שרש"י אינו מסתפק בדבריו "שהיו גבורים" ומוסיף "ואויבים נופלים לפניהם", יש להקדים ולציין שאלה נוספת: