196
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מהבדל זה בלשון הפסוק מוכח, שב"וישמע הכנעני" שבפרשתנו מספרת התורה על ענין חדש בשמועה, שעורר אותו להילחם בישראל:
בפרשת חוקת, כאשר הוא מתואר כ"יושב הנגב - זה עמלק (שנאמר? עמלק יושב בארץ הנגב)", מדובר על שמועה שעוררה רק את עמלק להילחם בישראל. כי, כפירוש רש"י שם: "עמלק מעולם רצועה מרדות לישראל, מזומן בכל עת לפורעניות".
אך בפסוקנו מסופר על שמועה שהיתה מעוררת גם סתם ":כנעני", שאינו "רצועה מרדות לישראל", להילחם בישראל.
ג השמועה שעוררה להילחם - בעמלק או בבנעני
לפי זה יובן מדוע שונים דברי רש"י בפירושו לפסוקנו מדבריו בפירושו בפרשת חוקת:
עמלק, בהיותו תמיד "רצועה מרדות לישראל", מוכן בכל עת להילחם
בישראל, בלי חישובים אם "ניתנה רשות להלחם בישראל", אם לאו. כפי שרואים בבירור, שגם בחיי אהרן הוא לא נמנע מכך - "ויבא עמלק וילחם עם ישראל"::, למרות שאז עדיין לא הסתלקו ענני הכבוד?, ואי אפשר היה לחשוב שניתנה רשות להילחם בישראל.
לכן מסביר רש"י, = שב"וישמע הכנעני" ( - "זה עמלק") שבפרשת חוקת, אין הכוונה לשמועה על מיתת אהרן עצמה, אלא על התוצאה מכך - סילוק ענני הכבוד: כל עוד היו ענני הכבוד, לא היה באפשרותו להגיע לישראל, כי הם היו מוקפים ומוגנים על ידי העננים?. אך ברגע ש"שמע ש(מת אהרן" ושעל ידי כך "ו)נסתלקו ענני כבוד" - מיד "וילחם בישראל".
לעומת זאת בפסוקנו, הכוונה ב"וישמע הכנעני" היא, שהוא התעורר למלחמה ככנעני, כפי שהוא הציג את עצמו בהתאם ללשונו<, ולכן מדגיש רש"י "שמיתת אהרן היא השמועה": מפני האפשרות שנוצרה על ידי סילוק
הערות
- 1. אלא שלפי התיב"ע - שכולל גם דרך ה"דרוש" - מוסיף הכתוב בפרשתנו מאורע חדש, שגם הכנעני נלחם, משא"כ לפי פרש"י - פשט, הרי (א) מכיון שבב' הפרשיות נאמר "מלך ערד" מוכח ש"הכנעני" דפרשתנו הוא הוא "הכנעני" דפ' חקת. (ב) "והוא (יושב בנגב)" קאי א"הכנעני" שלפנ"ז, וא"כ מוכח ש"הכנעני" הוא עמלק. (ומה שנאמר "והוא יושב בנגב" ולא "יושב הנגב" הוא רק להשמיענו, שגם באם ה" כנעני ממש, הי' נלחם, כדלקמן סעיף ז').
- 0. שלח יג, בט.
- 3. מסעי א שיחות 01
- 1. בשלח יז, ח.
- 2. כי ענני הכבוד התחילו תיכף "בהוציאי אותם מארמ"צ" (פרש"י אמור כג, מג).
- 3. ואפשריות מלחמתו ברפידים היא ע"י "שהי' הענן פולטן" (רש"י תצא כה, יח. ואף שהתלמיד לא למד עדיין פ' תצא - יודע זה מפירש"י (בשלח יז, ט) "צא מן הענן והלחם בו", דאם בכדי שיוכלו ישראל להלחם בעמלק הוצרכו לצאת מן הענן, עאכו"כ דמלחמת עמלק בישראל היתה אפשרית רק מחוץ לענן).
- 4. רש"י חקת שם.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 82 לקו"ש ח"ח ע' 196
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.