82

מתאר "דרך הנגב" בלשון "דרך האתרים" (הדרך "שהלכו בה המרגלים") נרמז גם ע"ד השמועה "שנסתלקו ענני הכבוד". כי עד אז היתה הליכת בנ"י במדבר על פי העננים שהלכו לפניהם "לנחותם הדרך"38, ועתה שנסתלקו העננים39, איך ידעו ישראל היכן ללכת? וע"ז אומר הכתוב שהלכו "דרך האתרים" — שהלכו בדרך סלולה, שסללו המרגלים. וזהו ששמע הכנעני, שבנ"י אין להם ענני הכבוד לנחותם הדרך (שלכן הולכים בדרכם של המרגלים), וכיון שנסתלקו ענני הכבוד (שהיו מגינים על ישראל39) — "וילחם בישראל"40.

ד. ועוד יש לומר, ע"פ דברי התיב"ע כאן בפירוש "דרך האתרים" — "אורח אלליא אתר דמרדו במארי עלמא" [דרך המרגלים, מקום שמרדו בה']. דכיון ששמע העמלקי שזהו המקום שבו מרדו בה', לכן יצא ללחום עם ישראל בחשבו שהוא "מקום41 מוכן לפורענות"42.

ויש לומר, שהדגשה זו (שהיא הדרך שהלכו בה המרגלים, מקום מוכן לפורענות) היא בהמשך לפרש"י על "וישמע הכנעני", שכ' "ועמלק מעולם רצועה מרדות לישראל מזומן בכל עת לפורענות", דלכאורה מהו כפל הלשון בפרש"י43? אלא שהם ב' ענינים: א) "מעולם רצועה מרדות כו'" היינו סתם שנאה לישראל, שהיא "מעולם". ב) "מזומן בכל עת לפורענות" היינו שמזומן בכל עת לנצל כל "עת לפורענות" לישראל לפגוע בהם.

וכדמצינו שני ענינים אלו במלחמתם בפעם הא', אשר (א) "בא. . להזדווג לישראל קודם לכל האומות"44, שזה מורה על גודל שנאתו לישראל יותר מכל האומות, (ב) הי' אז זמן לפורענות, כפרש"י45 שמלחמת עמלק באה לאחרי "ריב46 בני ישראל. . נסותם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו".

וכן בנדו"ד, שזה שעמלק בא אז להלחם עם ישראל (במות אהרן) הוא מפני שתי סיבות: א) סתם שנאה לישראל, אלא שכ"ז שהיו ישראל מוגנים בעננים לא היתה אפשרות להלחם בהם, משא"כ עתה שנסתלקו ענני הכבוד47. ב) מיתת אהרן היתה עת פורענות לישראל, כפרש"י48 "שמפני שנתחברו כאן להתקרב לעשו הרשע נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה".

וזהו ההמשך בפרש"י, שזה שעמלק בא להלחם עתה בישראל הוא מפני שתי

הערות

  1. 38. בשלח יג, כא.
  2. 39. אבל ראה לקו"ש חי"ח שבהערה 28.
  3. 40. וכן פי' בשירי קרבן לירושלמי יומא שבהערה 5.
  4. 41. ל' רש"י וישב (לז, יד).
  5. 42. ולהעיר מבאר מים חיים כאן, שפי' "לפי שכבר הצליח באותו הדרך להכותו עד החרמה בשעה שבאו המרגלים".
  6. 43. וביותר תמוה, שהלשון "מזומן. . לפורענות" היא הוספת רש"י על לשון התנחומא ובמדב"ר.
  7. 44. רש"י בשלח יז, יד.
  8. 45. בשלח שם, ח.
  9. 46. בשלח שם, ז.
  10. 47. ראה בארוכה לקו"ש ח"ח ע' 196 (אבל בלקו"ש חי"ח הנ"ל באו"א).
  11. 48. פרשתנו כ, כג. — ומתורץ הצ"ע שברע"ב על פרש"י כאן דמהו העת פורענות כאן, "ולא מצינו עתה שחטאו כלל".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.