155
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שאין בכל העריות כמותו". כי בכל חטא אחר, אפילו בעריות, אין חוצים את ה"גבולות" שהציב הקדוש-ברוךהוא בין ישראל לעמים, אשר גם הם קבועים בטבע הבריאה", בדומה ל"ויבדל... בין האור ובין החשך"**,
כי לא רק העובר על איסור עריות נשאר יהודי כמקודם, כבכל החטאים, כנאמר* "ישראל אף"על"פי שחטא ישראל הוא", והוא חייב בכל המצוות%, אלא אף הילד שנולד באיסור, הרי "בכלל ישראל נחשב, אף"על-פי שהוא ממזר"%, והוא חייב בכל המצוות, עד אשר כיון שהוא יהודי'י, הרי אם ילמד תורה ויהיה תלמיד חכם, הוא יהיה "קודם לכהן גדול עם הארץ":.
לעומת זאת, הבועל ארמית, כיון ש"הבן מן הכותית אינו בנו", הוא אינו יהודי - הרי הוא חוצה את הגבולות
7 ראה שמו"ר פל"ץ, א: "כל המשקין מתערבין זב"ז והשמן אינו מתערב אלא עומד כך ישראל אינם מתערבין עם העו"כ". ומדהמשיל את ישראל. לזית (שמן), מוכח שהו"ע שבטבע הבריאה. וראה גם במדב"ר שנעתק בהערה הבאה.
8 ראה במדב"ר פי"ח, ז: "וכשם שהבדיל בין האור ובין החשך .. כך הבדיל ישראל מן האומות .. וכך הבדיל אהרן כו'".
9 סנהדרין מד, רע"א.
0) וכידוע מ"ש הרמב"ם (אגרת השמד (ב"והמין הרביעי"). אגרת תימן (ד"ה ויש עלינו לשמוח)) שגם ירבעם בן נבט יפרעו ממנו על ביטול עירובי תבשילין והדומה לו.
1) משא"כ בעכו"ם העוסק בתורה (תוס' ד"ה ה"ה ככה"ג - ע"ז ג, א).
2) הוריות יג א.
שבין ישראל לעמים. הוא נוטל את כח ההולדה שלו, שבו נמצא עצם הנפש שלו, ומוליד בכך גו
ח. הקדוש-ברוך-הוא שותף בגלוי בהולדת האדם
יש בכך ענין נוסף: נאמר בגמרא% "שלשה שותפין באדם, אב ואם... והקדוש-ברוך-הוא נותן בו נשמה". וידוע*, שבנוסף לכך שהנשמה היא העיקר, חלקו של הקדוש-ברוך-הוא, הרי גם לגבי הגוף, חלקם של האב והאם, אין זה ענין "טבעי", שבו האלקות בהעלם, אלא גם בכך נמצא כוחו של הקדוש-ברוך-הוא בגלוי.
מכך יוצא, שעל ידי חטא של בועל ארמית, נוטל האדם את כח ההולדה של יהודי - שאצל יהודי כח האין-סוף הוא בגלוי*, והוא מנצל זאת להיפך ח"ו, ל"כי יסיר את בנך מאחרי - מסיר אותו מלהיות אחרי ה'".
ומשום כך נאמר לגבי פנחס "תחת אשר קנא לאלקיו", כי הקנאות שקנא פנחס במקרה החטא של בועל ארמית
הערות
- 1. בלק ג שיחות -
- 3. קידושין ל, ב. נדה לא, א.
- 4. ראה לקו"ת שה"ש לט, ד ואילך. ובארוכה - המשך שמח תשמח תרנ"ז ע' 4 (סה"מ תרנ"ז ע' קעו) ואילך. ד"ה ואתם הדבקים תרפ"ו (נדפס בסה"מ תשי"א) פ"ד. ובב"מ.
- 5. וההולדה באוה"ע - י"ל: א) שהוא לפי שניזונים מצומח שנצמח בארץ (ע"ד המבואר בלקו"ת שם, בענין כח ההולדה שבבהמות). ב) שהוא בשביל שיהי' ענין הבחירה בישראל (וע"ד הידוע (ד"ה נ"ח תרנ"ו (ע' שיט)) בנוגע לכללות ציור גופם שמשתווה לגופי ישראל).
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חוקת, ז' תמוז, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"ח ע' 155
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד לקו"ש ח"ח ע' 155
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.