119

אשר משום כך נאמר מאוחר יותר "כי טוב" גם על התהוות הרקיע עצמו,

כך גם לגבי "ואתפלג קורח", שדומה ל"רקיע המבדיל": הקדוש" ברוך-הוא גרם למחלוקת קורח על הכהונה, כדי* שיגיעו אחר כך לידי נתינת כ"ד המתנות של בני ישראל ועניניהם לכהונה, בברית מלח עולם. כלומר, שחיבור העליונים והתחתונים, שגם היהודים העוסקים בעניני העולם מעניקים מה"ראשון" ומה"מובחר" שלהם לקדוש-ברוך-הוא - הבא לידי ביטוי במתנות הכהונה - יהיה חזק הרבה יותר מכפי שהיה לפני מחלוקת קורח.

וזהו ההסבר לקשר שבין פרשת "ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי" לבין פרשת מחלוקת קורח, למרות, שלכאורה, אלו הם שני הפכים - כדלעיל בסעיף ב' - כי אדרבה: תכלית מחלוקת קורח היא להביא לידי "ואני הנה נתתי לך... "*.

זהו הטעם לכך שפרשה זו בתורה נקראת בשם "קורח", למרות ש"קורח (מלשון "קרחה", מחלוקת) הוא ההיפך מענין התורה, כי תכלית התורה, אשר "ניתנה לעשות שלום בעולם"

קרח ג

מציאות חדשה - היא, שגם "קורח" יתאחד עם התורה. גם ממחלוקת ומ"קרחה" יהיה שלום, כאמור בסעיף ו' לעיל, שגם לאחר מתן תורה נותרה ההפרדה בין "עליונים" לבין תחתונים" ואדרבה: זהו החידוש של מתן תורה, שגם ה"תחתונים", כמות שהם, בדרגה ובמצב של "תחתונים", יהיו מחוברים ל"עליונים".

ח. שבח של טבע ושבח של נל

לפי כל האמור לעיל יובן הקשר של פרשת קורח לג' תמוז, שבו אמר יהושע "שמש בגבעון דום":

כאשר אמר יהושע "שמש בגבעון דום" טענה כלפיו השמש: "אתה אומר שאדום, ומי אומר קילוסו של הקדושברוך-הוא", והשיב לה יהושע: "שתוק ואני אומר"לי.

ולכאורה, השמש לא התכוונה בטענתה, שאם היא תשתוק, אף אחד לא יאמר "קילוסו של הקדוש-ברוךהוא", שהרי הנבראים האחרים אומרים שירה לקדוש-ברוך-הוא, אלא המשמעות של טענתה היא, שכאשר היא תשתוק, אף אחד לא יאמר קילוס זה של הקדוש-ברוך-הוא, המתבטא דוקא בהילוכה של השמש. ואם כך, מהי המשמעות של תשובת יהושע "ואני אומר": והרי, שירת יהושע אינה מביעה קילוס זה?