102

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

מתעוררת השאלה': לאחר ששמע קרח את תשובת משה, שהטלית חייבת בציצית, מדוע הוא המשיך ושאל לגבי "בית מלא ספרים"7?

מכך מובן, שלגבי בית מלא ספרים נראית סברתו פשוטה יותר מאשר לגבי טלית שכולה תכלת*. ולכן, גם לאחר

קרח א

שמשה השיבו לגבי הטלית ש"חייבת בציצית", הוא עדיין סבר שלגבי בית מלא ספרים יאשר משה, שהוא פטור ממזוזה.

אך בכל זאת הוא שאל מלכתחילה דוקא לגבי טלית שכולה תכלת, ולא לגבי בית מלא ספרים** (למרות שהיה ברור לו יותר לגבי הבית, שהוא פטור ממזוזה), כי ההוכחה לטענתו "כל העדה כולם קדושים... ומדוע תתנשאו" נובעת מ"טלית...", ולא מבית מלא ספרים הפטור ממזוזה?.

ב "משה אמת ותורתו אמת" כדי להבין זאת, יש להקדים ולהסביר את המסופר בדברי חז"ל"', שעדת קרח הודו אחר כך בטעותם, והודאתם התבטאה בדבריהם "משה אמת ותורתו אמת".

בכך אין מובן:

במחשבה. ולכן הרמז דאהרן הוא באות הראשונה ד"אמת" (אף שבפועל חלקו תחלה על תכלת ומזוזה), כי במחשבה נחלקו תחלה על אהרן, ומזה באו לחלוק גם על תכלת ומזוזה.

*8) ב'מדרש אגדה" (הו"ל ע"י באבער) כאן: "אמר קרח למשה בית מלא ספרים כו' אמר משה צריך כו' וכן אמר לו טלית שכולה תכלת כו'". אבל צ"ע במדרש (כת"י) זה, כיון שסדר השאלות בו הוא הפוך מבכל מדרשים הנ"ל וכן הובא בכו"כ ספרים.

9 ולהעיר ג"כ, שבפרש"י כאן נזכר רק ענין התכלת ולא ענין המזוזה.

0 ב"ב (עד, א), סנה' (קי, סע"א) ובמדב"ר (פי"ח, כ) - כגירסת הבחיי והש"ך פרשתנו טז, לד. וכ"ה בתנחומא פרשתנו יא.

הערות

  1. 6. וגם אינו מובן: מכיון שלדעתו של קרח, הטענה "כי כל העדה כולם קדושים גו' ומדוע תתנשאו גו'" יש בה אותה הסברא ד"טלית שכולה תכלת אינה פוטרת עצמה (בתמי')" הרי מזה עצמו שמשה עשה את אהרן לכה"ג הו"ל להבין, שלדעתו של משה - גם טלית שכולה תכלת חייבת בציצית.
  2. 2. ואין לתרץ שלסברת קרח "שמלבו בדא" משה לעשות אהרן כה"ג ומפני שהוא אחיו, ולכן שאל את משה "טלית שכולה תכלת כו'" בחשבו, שמכיון שבענין זה אין לו פני' יאמר שפטורה מציצית (ואז יטעון "מדוע תתנשאו") - כי באם בשניהם היא אותה הסברא, הרי ודאי שגם משה יבין כוונתו בשאלתו "טלית כו'" וגם בזה יהי' "בודא מלבו" וישיב ש"חייבת בציצית"?
  3. 7. בגו"א שם: שמטלית שכולה תכלת (ענין המעשה) רצה להוכיח שאין צריך לאהרן, ומבית מלא ספרים (ענין התלמוד) רצה להוכיח שאין צריך למשה. עיי"ש. וראה גם ש"ך עה"ת.
  4. 4. אבל [נוסף לזה שבפשטות עיקר המחלוקת היתה על אהרן, כדלקמן סעיף ב' ובהערות], לאחרי ששמע תשובת משה "חייבת בציצית" - האיך חשב שישיב לו שבית מלא ספרים יהי" פטור ממזוזה, והרי בשניהם סברא אחת?
  5. 8. וכן משמע ממ"ש במדרש משלי (באבער) פי"א "נתעטף בה כו' השיב כו' בית כו'", שבשאלתו "בית מלא ספרים כו'" רצה להוכיח לענין טלית שכולה תכלת. וראה לקמן הערה *75.
  6. 6. ועפ"ז יומתק מה שבהר"ת דתיבת אמת (ראה להלן הערה 17) נרמז מזוזה לפני תכלת - כי מכיון שסברתו במזוזה היא היסוד לסברתו לחלוק על התכלת, נמצא שבמחשבה והגיון חלק תחלה על מזוזה, והרי סדר התשובה של עדת קרח (כפי שנרמז בהר"ת) הוא כפי סדר החטא - שמתחיל

מצוטט ב־3 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ז. לקו"ש ח"ח ע' 102
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ח ע' 102
  3. תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ח ע' 102

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.