86

16 לקוטי מפרש רש"י שהכוונה היא "אפילו בשמים... "?

ו- "ויהס - לשון שתיקה' - בסוף! בסוף פירושו לפסוק זה, אומר רש"י: "ויהס - לשון שתיקה", והוא מביא לכך דוגמאות.

אין מובן מדוע כותב רש"י את פירושו "ויהס לשון שתיקה" רק לאחר פירושו על "עלה נעלה": לגבי הקדמת פירושו על "אל משה" אפשר להסביר, שפירוש זה מהווה המשך לפירושו "השתיק את כולם", שהוא השתיק את כולם כדי "לשמוע מה שידבר במשה", ומשום כך כותב רש"י שני פירושים אלו זה בסמוך לזה. אך מדוע הוא מפרש גם את המלים "עלה נעלה" לפני "ויהס לשון שתיקה"?

. השאלות המתעוורות על הפסוק

ההסבר לכל האמור לעיל הוא, שבפירושיו על "ויהס כלב" ועל "אל משה", מיישב רש"י בדרך ממילא שתי שאלות המתעוררות בלימוד פסוק זה:

א) מהי כוונת התורה בסיפור "ויהס כלב....". והרי, אפשר היה לפתוח מיד ב"ויאמר כלב עלה נעלה וירשנו אותה". לשם מה מסופר בפסוקנו ענין נוסף, שלפני אומרו "עלה נעלה" השתיקם כלב*ו?

שלח א

ב) המרגלים לא אמרו באופן סתמי שלא יוכלו לכבוש את ארץ ישראל. יותר מכך, הם כלל לא אמרו שלא יוכלו לכבוש את ארץ ישראל, אלא רק אמרו "אפס כי עז העם היושב בארץ...", ומכך הובן שאי אפשר להיכנס לארץ ישראל. לפיכך צריך היה כלב להפריך תחילה את טענותיהם, ורק לאחר מכן לומר "עלה נעלה"?

לשתי שאלות אלו משיב רש" בפירושיו על "ויהס כלב" ועל "אל משה", כפי שיוסבר להלן.

ח. דברי כלב הפר*כו את טענות המרגלים

כשמפריכים טענה של מישהו, ובמיוחד כאשר הלה בטוח בתוקף בטענתו, הרי אין הוא מעוניין, בדרך כלל, להאזין לדברים ולבדוק אם הם צודקים. ואף כאשר הוא מקשיב להפרכת הטענה, הרי הוא עושה זאת ללא תשומת לב.

על כך אומר רש"י, שהחידוש של "ויהס כלב" הוא בכך ש"השתיק את כולם': הוא לא השתיק רק את המרגלים, אלא גם את כל בני ישראל