3

יתירה מזו: לעיל בפ' מרגלים¹⁸ נאמר (בדברי כלב אל העם) "עלה נעלה וירשנו אותה" — שגם שם אפשר להקשות "איך אמר להם עלה נעלה וירשנו אותה והיא עדיין אינה כבושה לפניהם", ומ"מ לא פרש"י שם שהכוונה "אין מערער בדבר ואינכם צריכים למלחמה".

[ואדרבה: שם הי' מתאים ביותר פירוש זה "אין מערער בדבר ואינכם צריכים למלחמה" — שהרי דברי כלב באו כמענה לטענת המרגלים¹⁹ "אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאד גו' עמלק יושב גו'", וע"ז ענה להם "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה", דלכאורה אין כאן מענה על טענתם (שהרי לא הכחיש דבריהם אודות גבורת יושבי הארץ כו')²⁰, וא"כ הו"ל לרש"י לפרש כוונת כלב באמרו "עלה נעלה וירשנו אותה" — "אין מערער בדבר ואינכם צריכים למלחמה" ("כשתעלו מיד תירשו")].

ומוכח מזה, שאין בלשון זה ("עלה נעלה וירשנו אותה") מצ"ע הכרח לפרש "כשתעלו מיד תירשו" — והדרא קושיא לדוכתא: מהו ההכרח בנדו"ד לפרש "אין מערער בדבר כו'"?

ד. והנה מקורו של פירוש זה הוא בספרי על אתר, אבל שם נאמר בקיצור כ"שאתם נכנסים לארץ אין אתם צריכים כלי זיין"²¹. ואילו רש"י מאריך בלשונו ומביא ג' פרטים — (א) אין מערער בדבר, (ב) ואינכם צריכים למלחמה, (ג) אילו לא שלחו מרגלים לא היו צריכים לכלי זיין.

והנה זה שרש"י הוצרך להוסיף "אילו לא שלחו מרגלים" מובן, כדי שלא יוקשה מהמציאות, שבנ"י היו צריכים לכלי זיין ולמלחמות, לכן מבאר רש"י דכוונת הכתוב היא ע"ד אופן כיבוש הארץ "אילו לא שלחו מרגלים"²².

אבל קשה:

א) מדוע אין רש"י מסתפק בלשון הספרי כ"א מוסיף "אין מערער בדבר ואינכם צריכים למלחמה"?

ב) מזה שרש"י משנה לשונו, דבתחילה כותב "ואינכם צריכים למלחמה" ואח"כ מסיים "אילו כו' לא היו צריכים לכלי זיין", משמע, שאין כוונתו בהסיום (רק) לפרש דבריו שלפנ"ז, דזה ש"אינכם צריכים למלחמה" הוא מפני ש"אילו לא שלחו מרגלים לא היו צריכים לכלי זיין"²³ — אלא שזהו עוד ענין, דנוסף על זה ש"אינכם צריכים למלחמה", הנה עוד זאת, "אילו לא שלחו מרגלים לא היו צריכים (אפילו) לכלי זיין"²⁴, כלומר,