82
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
6 לקוטי
א. 'ויהס כלב'י
מן הפסוק "ויהס כלב את העם אל משה..."!, מצטט רש"י את המלים "ויהס כלב", ומפרש: "השתיק את כולם".
במבט ראשון נראה, שרש"י מתכוון לבאר בפירושו, שמשמעות המילה "ויהס" היא "השתיק".
אך לפי זה קשה:
א) מדוע מצטט רש"י את המילה
"וויהס) כלב", כאשר ברצונו לבאר רק את המילה "ויהס"?
ב) בסיום כל פירושיו לפסוקנו מצטט רש"י שוב את המילה "ויהס" ומפרש: "לשון שתיקה", ומביא דוגמאות ממקומות אחרים, שבהם המשמעות של "הס" היא שתיקה. כיצד אפשר, אפוא, לומר, שבפירושו בהתחלה "ויהס כלב - השתיק את כולם" הוא מתכוון לבאר את המילה "ויהס", אשר הוא מפרשה רק בסוף?
ג) מדוע מוסיף רש"י, לאחר פירושו "ויהס - השתיק", את המלים "את כולם"? והשאלה כפולה: (א) מה מחדש רש"י בדבריו "את כולם". גם ללא פירוש רש"י היה הדבר מובן, שהרי המשמעות הפשוטה של "ויהס כלב את
העם" היא, שהוא השתיק את כל העם? (ב) אף אם נאמר, שללא פירוש רש"י לא היה מובן שבמלים "את העם" הכוונה היא לכל העם, ומשום כך צריך רש"י לפרש זאת, עדיין קשה: פירוש זה, "את כולם", מבאר את המלים "את העם", ולא את המלים "ויהס כלב". מדוע אומר זאת רש"י על "ויהס כלב", כהמשך לביאורו "השתיק"?
ב "את העם'" - כפשוטו! לגבי חידושו של רש"י "את כולם",
ולגבי המשך חידושו בפירוש "השתיק", אפשר היה, לכאורה, להשיב:
תרגום אונקלוס, הקרוב לפשוטו של מקרא?, ושבמקומות רבים מביא רש"י הוכחה מתרגום זה, מתרגם "ויהס כלב - ואצית כלב". כלומר, גרם לעם להקשיב. גם רש"י יכול לבאר כך, כפי שאנו מוצאים בדומה לכך - "הסכת ושמע":. כן אפשר לבאר את המילה "ויהס" מלשון הסתה', שכלב שכנע אותם ודיבר אל לבם. לפי שני פירושים
הערות
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 60 לקו"ש ח"ח ע' 82
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"ח ע' 82
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.