60
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
02" לקוטי אחר המתאים יותר לדרך הפשט, כאמור לעיל בסעיף ה, שלגבי משמעות מלה, יש לפרש בהתאם למסורה.
0. 'שולה" דגים הוא ה"שלך'י
ועל כך שואל ה"תלמיד": כשם שתכונתו של השלך היא "לשלות" דגים, כך קיימת התכונה גם אצל עופות טורפים אחרים להיות "שולה" סוג אחר של טרף, ומדוע נקרא דוקא שולה הדגים בשם "שלך"?
לכן מוסיף רש"י ואומר "השולה דגים מן הים": כל העופות הטורפים שולים רק דברים גלויים, ואילו עוף זה, כיון שהוא שולה דגים ממעמקי הים, אשר הפעולה של הוצאה והרמה ("שולה") ניכרת אצלו ביותר, בשונה מעופות אחרים, אשר "שולים" את טרפם מהיבשה, או אף מהים, אך מלמעלה, לפיכך דוקא לו מתאים השם "שלך".
2 התרגום "ושלינונאיי כהוכחה
לפי זה יובנו דבריו של רש"י בהמשך "וזהו שתרגם אונקלוס ושלינונא", כי זוהי הוכחה לכך שייתכן לקרוא לעוף בשם "שלך"
מלשון "שולה" - למרות שבתכונה הכללית של "שולה" אין הוא נבדל מהעופות האחרים:
מכך ששם העוף בלשון הארמית הוא שלינונא, שהרי בתרגומו "ושלינונא" אין אונקלוס מתכוון לפרש ולבאר את תכונות העוף, אלא רק לתרגם (כפי שרש"י מדייק "וזהו שתרגם...), הרי הוא מתרגם את שמו לארמית. כלומר, שהעוף נקרא על שם שהוא שולה':, מסתבר לומר, שאף השם בלשון הקודש "שלך" הוא רק על כך שהוא שולה, כדלעיל.
ולכן אומר רש"י "וזהו שתרגם...", כי הוכחתו מהתרגום שמתאים לכנות את ה"שלך" מלשון "שולה" היא אכן על ידי הסבר התרגום?: על ידי ביאורו, שתרגומו של אונקלוס "ושלינונא" הוא, שהעוף נקרא בשם זה מפני שהוא שולה - ומכך נובעת ההוכחה, שזהו גם הטעם לשם "שלך" בלשון הקודש, כדלעיל.
הערות
- 0. ראה חולין שם (הובא לקמן סי"ג): כי הוה חזי שלך אמר משפטיך תהום רבה. וברש"י שם: עד תהום רבה כו'.
- 2. שמיני א
- 3. שיחות
- 1. ועפ"ז יומתק מה שמדייק רש"י "שתרגם אונקלוס" - אף שכ"ה גם בתיב"ע, ואדרבה: בתיב"ע מוסיף גם "מן ימא" (כל' רש"י מן הים) - כי [נוסף לזה שתיב"ע הוא לא לפי דרך הפשט (ראה לקו"ש ח"ח ע' 82 ובהערה 2)] בתיב"ע אפשר לומר ש"שלינונא" (הוא לא שמו של העוף, כ"א ש)מבאר את ענינו, שהרי מוסיף גם "מן ימא".
- 2. ראה לעיל ס"א קושיא הג'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.