62
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בהעלותך א שיחות . מהפירוש הפשוט' של "בדרך ב. גם לאחר הניקוד יש רחוקה"*? לבאר קרוב לפשט
אמנם, גם לפי הפירוש "חוץ
מ"ש "בדרך רחוקה", הוא בדוקא (שהרי פירשו הכתוב) ומ"ש אח"כ "ובדרך" סתם - הוא לפי שסומך אמ"ש לפנ"ז.
7 וגם - הרי אי"ז כפי ההלכה [ומובן שמשני פי' שקולים ע"פ פשוטו של מקרא - קדימה לזה שמתאים להלימוד ע"פ ההלכה. ובפרט שכלל הוא שהלכה אינה עוקרת מקרא כו' (סוטה טז, א). וגם ע"ד ההלכה - בכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו (לגמרי) - יבמות (כד, א)].
8 ברא"ם (וראה גם גו"א) כאן, שמה שכתב הרמב"ן שגם לדעת ר"ע אפשר לפרש טעם הניקוד - "אין זה נכון", כי גם בלי הניקוד מובן שהכוונה ב"דרך רחוקה" היא "רחוקה לו, בעשיית הפסח". ומביא ראי" ממ"ש ר' יוסי (פסחים שם) "לפיכך נקוד .. מאסקופת העזרה ולחוץ". ולכן מפרש רש"י כדעת ר"א, כי "דברי ר"א הם קרובים לפשוטו של מקרא יותר מדברי ר"ע". אבל אינו מובן:
א) ממה שבכו"כ מקומות (נמנו באדר"נ פל"ד, ד. במדב"ר פ"ג, יג) אץ רש"י מפרש טעם הניקוד*, מוכח שענין הניקוד אינו קושיא חזקה כ"כ בדרך הפשט. ובמקומות שרש"י מפרש טעם הניקוד, הוא. לפי שעי"ז מתיישב איזה. ענין
בפשטות הכתוב. (וע"ד הקושיות בענין קרי וכתיב - ראה לקו"ש ח"ה ע' 17 ובהערה 5
ב) אפילו את"ל שגם ע"פ דרך הפשט בא הניקוד לומר ש"דרך רחוקה" פירושה - גם כשהי' יכול לבוא משם לעזרה בזמן (כי גם בלי הניקוד - פי' "דרך רחוקה" הוא "רחוקה לו"), מ"מ הרי אפשר לפרש שהיא רחוקה קצת עכ"פ [כמו ריחוק
לאסקופת העזרה" אפשר לבאר באופן כלשהו את המושג "רחוקה", כפי שמדגיש רש"י "לא שרחוקה ודאי" (ואינו אומר רק "לא שרחוקה"), שמראה שאין זה מרחק מסויים, ועם זאת אין הניקוד על המילה שולל לחלוטין את המשמעות של המושג "רחוקה"?,
וכדברי המפרשים"': שכאשר נמצא האדם מחוץ לאסקופת העזרה, הוא "רחוק" מהקרבת הפסח, כי אסור לו להקריב אז את הפסח,
אך מובן בפשטות, שגם לאחר ניקוד זה, הממעט את משמעות המילה המסויימת - יש לבאר זאת באופן שה"מיעוט" יהיה קטן ככל האפשר. כלומר, להוציא את המילה ממשמעותה
הפשוטה מעט ככל האפשר. וכיון
ה' אמות*** - ראה רע"ב בפי' המשניות פסחים שם, שמפרש שזה נרמז במה שהניקוד הוא על הה"א], ולא כל המקומות ש"חוץ לאסקופת העזרה" - גם הסמוכים לה כחוט השערה.
9 בפרש"י לפסחים שם: "וכל ניקוד למעט הדבר בא דמשמע סמיוה להא תיבה מהכא". (וכ"ה בבעה"ט כאן: "נקוד כאילו לא נכתב"). אבל - מובן שע"פ דרך הפשט (לבן חמש למקרא), אין שום מקום לומר שהניקוד בא לעקור את התיבה מן התורה! וראה גם לקו"ש חט"ו ע' 113.
0 גו"א כאן.
הערות
- 1. *) ואפילו בפ' נצבים (כט, כח) שמפרש "נקוד על לנו ולבנינו", אינו מפורש הניקוד שעל העיי"ן שבתיבת עד שבאותו הפסוק. ויתירה מזו: בפ' לך (טז, ה) מפרש הטעם מה ש"וביניך" הוא מלא, אף שנקוד על היו"ד (וראה אדר"נ שם. במדב"ר שם).
- 2. **) להעיר גם מסגנון הל' שברמב"ן כאן שכותב "ויתכן שטעם הנקודה כו'" בסיום הענין, שמזה משמע קצת, שקושייתו "למה תפס לו שיטת ר"א" היא גם באם לפי שיטת ר"ע לא הי" מבן טעם הנקוד.
- 3. ***) במשכיל לדוד, שאפשר לומר שכוונת רש"י ב"חוץ לאסקופת העזרה" היא לריחוק ה' אמות. אבל אין רש"י מזכיר זה כלל - אפילו לא ברמז. ומהיכי תיתי לומר ד"חוץ" פי' ה' אמותו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.