53

6 לקוטי ימי השבוע. רב הונא סובר, וכך היא ההלכה?, שעליו לספור את ימיו לפי מנין הימים של "ברייתו של עולם" - תחילה ששה ימי חול, ואחר כך יום השבת. חייא בר רב סובר, שעליו לספור לפי מנין הימים של אדם הראשון - בתחילה את יום השבת, ואחר כך את ששת ימי החול.

ולכאורה, לצורך המטרה שיהיה לו "יום אחד חלוק משאר הימים", אין חשיבות לעיכובא אם הוא יספור את ימיו "כברייתו של עולם" או "כאדם הראשון", או באופן אחר, והשבת שלו תחול באחד הימים שבין הראשון לשביעי. בכל ספירה שהיא, יהיה לו יום אחד שונה משאר הימים. מדוע סובר רב הונא שעליו לספור דוקא "כברייתו של עולם", ואילו חייא בר רב סובר שעליו לספור דוקא "כאדם הראשון"?

מכך. מובן, שעל ידי ספירתו9 נקבעת"" אצלו השבת מדרבנן. ולכן הוא חייב לספור "כברייתו של עולם" או "כאדם הראשון", כי דוקא על ידי ספירה זו נקבע יום השבת.

מכך שעל ידי המנין שתיקנו חכמים ל"מהלך במדבר", הנעשה רק לפי סדר המנין של ימי הבריאה או של ימי אדם

נשא ג

הראשון, ואינו המנין הנכון - נקבע הזמן של השבת מדרבנן, הכרחי לומר, שכאשר יהודים יודעים וסופרים'י את המנין הנכון, כפי שהוא על פי התורה, נוצרת על ידי ספירתם קביעות השבת מן התורה. כי אם נאמר, שקביעת השבת מדאורייתא אינה תלויה כלל בספירתם של ישראל, הרי "כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון", ולא ייתכן שספירתו של המהלך במדבר תשפיע על קביעת השבת, אפילו מדרבנן.

זי רק מנין שקשור לתורה ויצר חשיבות

כבר הוסבר פעם בהרחבה?, שספירה כשלעצמה, שאינה קשורה לענין של תורה ומצוות, אינה מציאות '*. רק כאשר הספירה קשורה לענין של תורה - מתקיימת מציאותה. בדומה לנאמר "מצותי' אחשבי' איסורא אחשבי'" (=המצוה יוצרת חשיבות, והאיסור יוצר חשיבות)*5.

לפיכך ייתכן לומר, שכשם שכאשר אדם שכח לספור ספירת העומר יום