43

רק את הפשט. ולכן, אין קשה בעיניו "מה ענין הכלים הללו" - כי הוא מבין, שכל פרט רומז לענינים מסויימים, בדומה לרמזים של הקרבנות: עגלה משולשת?' וכדומה, אלא שרמזים אלו שייכים לחלקי התורה האחרים.

ולפי זה מתעוררת שאלה נוספת על פירושו של המהר"ל: אם כך, גם לאחר דברי רש"י "שהם נתנו עצה לנשיאים להתנדב קרבנות הללו" אין זה קושי אצל "בן החמש" מהי המעלה של ה"עצה". ומדוע אפוא צריך רש"י להביא מאוחר יותר את הפירוש "מיסודו של רבי משה הדרשן"?

ג. מדוע מפורטים כל הקרבנות אצל כל נשיאז

ההסבר לכך הוא: השאלה שרש"י משיב עליה על ידי הבאת הרמזים "מיסודו של רבי משה הדרשן", היא: לכאורה, די היה לכתוב לגבי הנשיא השני, וכן לגבי שאר הנשיאים, שהם הקריבו אותם הקרבנות כנשיא הראשון, שהרי כל אחד מהנשיאים הקריב בדיוק אותם קרבנות. מדוע יש לפרט שוב לגבי כל נשיא, שתים עשרה פעמים, את כל פרטי הקרבנות 13?

נשא ג

השאלה אף קשה יותר: מספר פסוקים לפני כן, כאשר מספרת התורה על מה שאותם הנשיאים הביאו לצורך המשכן, היא מציינת את כל הקרבנות ביחד: "שש עגלות צב ושני עשר בקר", ומסבירה שהכוונה היא ל"עגלה על שני הנשיאים ושור לאחד"''. מדוע בקרבנות המזבח מפרטת התורה את פרטי הקרבנות אצל כל אחד מהנשיאים בנפרד15?

ההסבר המתקבל בפשטות אצל "בן חמש למקרא" לשאלה זו הוא, שהדבר נובע מכך, שלכל נשיא היו כוונות ורמזים שונים בקרבנות, בהתאם למהות השבט שלו. לכן אין התורה יכולה לומר לגבי הנשיאים שבהמשך, שהם הקריבו אותם הקרבנות כראשון, כי בכוונה וברוחניות אלו הם קרבנות שונים"'. כבר ידוע ל"בן החמש" מהסיפור על העגלה המשולשת וכו', שהרמזים מתאימים לקרבנות (במספר וכדומה).

אך קשה ל"בן חמש למקרא":

א) אם היתה לכל נשיא כוונה שונה, כיצד ייתכן שכולם הביאו אותם הקרבנות בגשמיות: במה שונה הדבר מצבעי דגלי השבטים, אשר "צבעו של זה לא כצבעו של זה" - מהותו