22

בכל זאת, לדעת כמה מפרשים", אין כאן מחלוקת בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי, כי כאשר קבעו את החודש על-פי הראיה, יכול היה פסח לחול ביום ששי, ולכן יכולה עצרת לחול בשבת.

בימינו קיימת האפשרות של עצרת בשבת רק בחו"ל, ביום"טוב שני של גלויות - בז' בסיון*.

7 ראה סה"ד ב"א תתקכד בשם הרש"ל, שלפי "גמרא דידן דס"ל דמת בשבת י"ל דס"ל המת ג"כ בעצרת". וראה גם בכור שור (לב"ב יג, א) ברכי יוסף (או"ח סתצ"ד סקי"א) שמטעם זה קוראין רות בעצרת.

8 ואפ"ל שזהו הטעם שקוראין רות ביום שני דחגה"ש (מנהגי מהרי"ל. וראה פמ"ג באשל אברהם או"ח סת"צ סק"ח), אף שאין שייך יו"ט שני אזו

ואואפ"ל ליישב כ"ז בפשטות - שזה שהקביעות ע"פ הראי' ביטלה אז החשבון והכלל שא"א לפסח (ור"ח ניסן) ביום וא"ו - היינו שע"פ החשבון הי' צ"ל ר"ח ניסן ביום ה' ונדחה* ליום וא"ו. אבל בהר"ח שלאח"ז - לא הייתה סתירה בין החשבון והראי' (דמהיכא תיתא?!) וקבעום בזמנם. ובמילא חל עצרת (יום החמשים ואחד מפסח) בשבת, בשבעה דסיון. וק"ל.

ולהעיר שהכתוב (תהלים לט, ה) "הודיעני ה' קצי גו'", השייך להסתלקותו של דוד - ראה שבת

חג השבועות

בדורות המאוחרים יותר, בתקופה של "ערב שבת לאחר חצות היום", בששת ה"ימים" (האלפים) של קיום העולם, נוסף לחג השבועות עוד ענין - הסתלקותו של רבי ישראל בעל"שםטוב, ביום הראשון של שבועות"י, בששי בסיון.

ב. *ש קשר בין שלשת הענינים הללו

כל המתרחש בעולם הוא בהשגחה פרטית ''. ובודאי מאורעות וענינים כה נעלים כמתן תורה, וכהסתלקותם של דוד המלך ושל הבעל-שם-טוב - ענינים שהשפיעו על כלל ישראל במשך כל הדורות. מכך מובן,

ל, סע"א - אומרים (לפי חלוקת התהילים לימי החודש) בז' בסיון.

9 שאז מתחיל "טועמי'" מעין דלעתיד - ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"א ע' 51.

0 לקו"ד ח"א לב, א. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 12 שזמן הקבורה - "ואל עפר תשוב", שזה הי' נוגע (אצל הבעש"ט) יותר מענין ההסתלקות (תו"ש ע' 46) - הי' ביום ב' דחגה"ש, ז' בסיון. וראה לקמן הערה 42.