10
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
10 לקוטי והרי נרתיק מכסה על מה שנמצא בתוכו מכל הצדדים - יוצא, שהמשמעות של "כבלע את הקדש" כוללת גם את "ופרשו עליו בגד פלוני".
אך עדיין אין מובן:
א) מהו הקושי במלים "ולא יבואו לראות כבלע את הקדש", אילו היינו מסבירים שב"כבלע" הכוונה היא רק ל"וכסו אותו במכסה", אשר כדי להבהיר קושי זה צריך רש"י לומר "לתוך נרתק שלו", ולהדגיש שבכך נכלל גם הענין של "ופרשו עליו... "?
ב) כיון שעל ידי "ופרשו עליו בגד", הנאמר לגבי כל אחד מכלי הקודש, הם כבר התכסו מכל. הצדדים, צריך, לכאורה, להיות ההיפך: שמשמעות המלים "כבלע את הקדש" איננה "וכסו אותו...", אלא רק "ופרשו עליו...", ועל ידי כך כבר מתכסים רוב כלי הקודש בשלימות, אף לפני "וכסו...". אך שוב מתעורר ההכרח שלעיל: כיון שרש"י מציין גם "וכסו במכסה", הרי
במדבר ג
גם ענין זה נכלל ב"כבלע את הקדש". ומנין לומד רש"י*' הוכחה זו'?
ד. שאלות נוספות על דברי רש"י
בנוסף לשאלות אלו על פירוש רש"י בכללותו, יש להבין:
א) על רובם ככולם של כלי הקודש היו פורשים תחילה בגד, ולאחר מכן מכסים אותם בכיסוי עור תחש. אך לגבי הארון, המוזכר ראשון בין כלי הקודש בפרשה, היה הסדר הפוך: בתחילה כיסו אותו ב"כסוי עור תחש"*', ורק אחר כך - "ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה""'. לפי זה צריך
הערות
- 1. אותו בנרתקיהן כמו שכתוב בפרשה וכסו אותו במכסה עור תחש ולקחו בגד תכלת וכסו" משמע שנרתק כולל שניהם (מכסה ובגד) - אבל כבר מדובר כמה פעמים שפרש"י בש"ס הרי גם הוא שייך לאופן הלימוד ע"ד הש"ס (דרך ההלכה וכו') ולבן עשר וחמש עשרה שנה - משא"כ בפירושו עה"ת).
- 3. לבד הארון, ש"ופרשו בגד" הי" לאחרי "וכסו".
- 4. ובפרט, שלעיל (ד, ה) כותב "יכניסו כל כלי וכלי לנרתקו" (ואינו מזכיר "וכסו אותו"). וראה להלן הערה 28.
- 5. בפרש"י תשא (לא, יו"ד) "שהיו .. עשויים נקבים נקבים". ועפ"ז י"ל לכאורה, שלכן ע"י הבגדים - אף שהיו כנרתק - לא נבלע הקדש. אבל עפ"ז הדרא קושיא לדוכתא, מדוע מביא רש"י כאן "לנרתקו כו' ופרשו בגד".
- 6. אבל מה שכיסו אותו לפנ"ז בפרוכת המסך = אינו שייך ל"וכסו אותו במכסה" דפרש"י כאן, כדלקמן בפנים. וראה גם הערה 20.
- 7. ה
- 7. ברמב"ן כאן (מ"יש אומרים"): "ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה לפרוכת המסך". אבל ממה שרש"י לא פירש מאומה עה"פ, מוכח שמפרש הכתוב כפשוטו (ובפרט, שע"פ פירוש זה דרמב"ן - "אין מוקדם ומאוחר" בפסוק אחד*! - ראה לקו"ש ח"ז ע' 119 הערה 13), וכפירוש הראשון שברמב"ן. וכ"ה גם בילקו"ש ובחיי כאן.
- 8. *) בראב"ע כאן: "וכבר פרשו כו'". אבל אי"ז דרך הפשט (דרש"י). וראה לקו"ש שם הערה 18.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.