337

ואמת כן הוא, אשר בפע"ח דפוס קאַרעץ לא נמצא קטע הנ"ל. וכן בסידורי האריז"ל ובשני פע"ח כת"י, שישנם באוסף הכת"י אשר לכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א. חסר כל ענין זה. כן לא מצאתי לביאור הנ"ל בכל דרושי דא'ח שראיתיי לע"ע.

וז"ל ספר הכוונות (ענין ספה"ע דרוש יב) בטעמי מנהגי ל"ג בעומר: כי הרשב"י ע"ה הוא מחמשה תלמידיו הגדולים של רע"ק ולכן זמן שמחתו ביום ל"ג בעומר. ועד"ז הוא במשנת חסידים.

בספ'* פולין מובא ש,ל"ג בעמר" בגימט' משה -- להעיר דרשב"י עהי' ניצוץ משה" ,ונתעלה לאותו אור שקיבל משה כשעלה לקבל לוחות שניות* ((עמה*מ ס"ב ד') ועד"יז בכ"מ).

*) נכתב כתשובה על השאלה למה נק' יום זה ,ל"ג בעמר* (בבי"ת) ולא ל"ג לעמר" (בלמ"ד). המו*ל,

ב"ה י"ב אייר תש"ט.

מכתבו נתקבל ובאתי להסג"פ הלקו"ד * לליג בעומר הבע"ל. ובודאי יזכה בו את הרבים באופן היותר מתאים, וכמשנ"ת בשיחה הנ"ל ס"ב, ובכ"מ.

ואולי אפ"ל בקישור הענינים, דהנה ליג בעומר מרומז בקרא במש"כ גל עד, וכולל שנים: גל בין לובן העליון דקדושה ויעקב, גל בין קדושה והלעומ"ז. וכמשנ"ת כ"ז בסידור שער הל"ג בעומר, וזהו דליג בעומר ג"כ כולל שנים: תכלית העלי' דרשב"י, פנימיות התורה, שגילה ביום זה דוקא, והודאה דהודאה, עבודה דאנשים פשוטים לגמרי, וכמשניית בקונטרס דחה"פ זה.

ויל דהבעש"ט כל זמן שהי' נסתר, הי' ג'כ בבחינת לובן העליון דקדושה, וזהו שמבואר ברשימה (שבלקו"ד המוסג"פ ע' 29) דכשנגמר זמן

*) לקוט ל. נהפס בלקו"ד ח"ג. המו"ל.