1002
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
ל'ג בעומר
בל"ג היתה
א. ידוע! בעומר:, לפי
טעם השמחה? שביום זה
1) כמה טעמים* נאמרו בשמחת ל"ג בעומר וחגיגתו, ואנו אין לנו אלא האמור בכתהאריז"ל ומובא בדא"ח** אשר יום זה הוא יום הסתלקותו של רבי שמעון בן יוחאי - הילולא דרבי שמעון***. (ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א, פסח שני ה'תשי"א).
2) במשנת חסידים מס' אייר פ"א מ"ו: ביום ל"ג בעומר.. מצוה לשמוח שמחת רשב"י. והמ"ח לא העתיק רק דברי האריז"ל (דברי אדמו"ר הזקן - הובאו בפס"ד לאדמו"ר הצ"צ ליו"ד סקט"ז). וראה פע"ח שער ספה"ע פ"ז. ולהעיר שעפ"ז מפורש ג"כ ענין השמחה (ולא רק מניעת אבלות) וטעמה "שמחת רשב"י" (עיין זח"ג רפז, ב. רצא, סע"א). ומזה מענה להשקו"ט בזה בשו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ג. שו"ת שם ארי' חאו"ח סי"ד ועוד. וראה ג"כ נ"כ שו"ע או"ח סתצ"ג.
3 צ"ע מה שבכ"מ - וגם בדא"ח - מובא ל"ג בעומר, אף שהנוסח של רבינו הזקן בסידורו - וכן מנהגנו - לומר לעומר. וכן הוא בסידור (כתב יד) שהתפלל בו הבעש"ט (והוא סי' האריז"ל. וכן הוא בר"ן סוף פסחים. שו"ת הרשב"א סקכ"ו. תניא ס"נ. כל בו סנ"ה. של"ה. שע"ת. חק יעקב. ועוד). ראה לקו"ש ח"ז ע' 337. חי"ז ע' 511.
הסתלקותו של רשב"י ובשעת ההסתלקות נכללת ועולה למעלה כל העבודה והעמל שהאדם עמל בתורה ומצוות כל ימי חייו*.
לכן בשעת הסתלקותו של הרשב"י, כשנתעלה בעילוי גדול ביותר, אמר אזי: "בחד קטירא אתקטרנא ביה אחידא ביה להטא" - הוא התקשר בהתקשרות נצחית עם הקב"ה חיי החיים, ולכן כשאמר אז את הפסוק> "כי שם צוה ה' וגו'", "לא סיים בוצינא קדישא למימר חיים"י הוא התאחד ביחוד נצחי עם בחינת "חיים".
וכיון שעניני העליה של יום ההסתלקות "נזכרים ונעשים"? - היא חוזרת ונשנית בכל שנה ביום זה, לכן בכל שנה יום הל"ג בעומר הוא יום שמחה.
ב. נאמר בירושלמיי, כי בשעה שהסמיך ר' עקיבא את תלמידיו ר' מאיר ור' שמעון, אמר: "ישב ר' מאיר
4 ראה ג"כ אגה"ק סכ"ז.
6 לשון זה מובא בכ"מ בדא"ח, ולע"ע מצאתיו באד"ז (זח"ג רפח, א): פתח ר"ש ואמר כו' בחד קטירא איתקטרנא בי' בקוב"ה כו'. ושם (רצב, א): נשמתי בי אחידא בי' להטא. - וראה ד"ה ויכולו השמים תרס"ו.
7 זח'"ג רצו, ב.
8 סנהדרין פ"א, ה"ב.
הערות
- 1. *) משנת חסידים מסכת אייר וסיון. פר"ח לאו"ח סתצ"ג. מראות עין להחיד"א שם בלקוטים. שו"ת שם ארי" חאו"ח סי"ד. שדי חמד אס"ד מע' א"י ס"ו. פאת השדה שם:
- 2. **) פע"ח שער ספה"ע פ"ז. דרוש מכ"ק רבינו הזקן (הוזכר בשו"ת דברי נחמי" חאו"ח סל"ד ס"ז). סידור שער הל"ג בעומר. ובלשון הדברי נחמי" (שם כבר נתפרסם בכל העולם מכמה דורות ענין הילולא דרשב"י בל"ג בעומר.
- 3. ***) זח"ג רצו, ב. ועייג"כ זח"א ריח, א - ומה שהקשו דהא אדרבא בהסתלקותן של צדיקים מתענין, י"ל - ע"פ נגלה דשאני ל"ג בעומר דרשב"י צוה לשמוח בו (עיין בפע"ח שם) ועפמש"כ במהרי"ר (הובא בש"ך יו"ד סשד"מ סק"ט) הדין דשומעין לה ואכמ"ל.
- 6. תהלים קלג, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.