314

. . . עוד* מתיקוני קרי להיות נזהר במצות תפילין. - להעיר מדרז"ל מגילה (ט"ז, ב) ויקר אלו תפילין. ובהגהות הרח"ו לזח"ב קצז, ב: הטיפה נקרא יקר, ובמאורי אור מערכת ק' פמ"ו: הטיפה נמשכת כו" וכשהלכה לנוקי דנוגה נעשה במקום יק"ר קר"י. וראה מאמר אדמו"ר הצ"צ ד"יה ויפגע במקום (בס' אור התורה פ5' ויצא) ...

... הזהר פרשת נח צדיק נקרא מי שאינו חוטא בחטא זה. -- עד"ז הוא בכ"מ וספרים. ומעולם תמהתי ע"ז, כי דוקא בזהר שם לא משמע כןי כי פתח שם ועמך כלם צדיקים דכל ישראל נטרין ברית ופירש באור החמה שם שהוא כמשארז"ל (ביב קס"ה, א) דמיעוט מן המיעוט הם שהולכים אחרי העריות. אבל -- אטו כ"ע כיעקב אבינו בנוגע לחטא אודותו דן בספר זה.

ואף שיש לתרץ ולחלק בנוגע לקריאת שם צדיק בין היחיד והרבים, וכמוש"כ באוה"ח שם -- עכ"פ ראי' אין להביא מכאן ...

. . . לשכב בלילה בד' כנפות של ציצית. -- עיין בזה פסקי דינים לאדמו"ר הצ"צ לשו"ע או"ח סי"א.

כי הוא תיקון עינים. -- להעיר מל' הרמב"ם הל' דעות (פ"ד הי"ט): ש"ז היא כו' מאור העינים כו' כל השטוף כו' עיניו כהות.

הראי' מביא האדם לידי הרהור וע"י הרהור כו'. -- לכאורה (ראה תוד"ה ויין ברכות מא, ב) גדולה מזה מצינו במשנתנו, דאפילו ראה עד שלא הרהר (זבים פ"ב מ"ב). -- ומזה הוראה לגודל הזהירות בהגדרת חוש הראי, וראה קונטרס העבודה (לכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע) פ"ב.

. . . לסמוך גאולה לתפלה כו' וזה הטוב בעיניך עשיתי (ע"פ ברכות י, ב). בחטא זה פוגם בעשר ספירות כו' יתקן העשר ספירות ...

ולהעיר מזח"ב (קכח, ב): והטוב בעיניך עשיתי דסמיך גאולה לתפלה כו' בההיא שעתא כו' אתער האי צדיק לאתחברא באתר דאצטרך כו' וכל שייפין כולהו אתחברן כו' בהאי צדיק דאיקרי טוב כו'.

- ועיין מאמר אדמו"ר הצ"צ ד'ה המלאך הגואל (בס' אור התורה**) ביאור הענין הסמיכות גאולה לתפלה, --

ומסיים שם בזהר באינון דעבדין גפשיהון דחייבייא ואלמלי הוו ידעי בינ כמה תועלתא וזכו (גרמי לצדיקייא) וזכאן בגינייהו כד זכו להון הוו אזלי אבתרייהו ורדפי לון כמאן דרדיף בתר חייןן

(ממכתב נר א' דחנוכה תשכ"א) ובו יר

.. . יעסוק בסודות התורה והיא תקון כו/ ומזה עוד טעם (נוסף, כיודא ועוד לקרא) למש"כ האריז"ל דדוקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה (הקבלה). וכבר האריך הרח"ו בהקדמתו הנ"ל, וז"ל :