308

ואולי י"ל הטעם שנקראו שמות השבטים ע'י רחל ולאה ע"פ דרז"ל (ב"ר ספע"ב) אמהות נביאות היו, והאבות טפלים להם בנבואה וכמש"נ כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה (שמ"ר פ"א, ועייג''כ לקוטי תורה לשיר השירים ד"ה קול דודי פ"ד). ושמות יצחק ועשו י"ל שניתנו גם ע"י שרה (בראשית כ"א, ו') ורבקה (רש"י שם כ"ה כ"ו, והוא ע"פ המד"ר כאן ותנחומא שמות ו).

ב) בעצם הענין -- הנה נתינת השם בכלל דבר גדול הוא ואחריות גדולה בדבר, וכמבואר בכ"מ בדא"'ח שהשם הוא הצנור דרך בו נמשך חיות והשפעה להדבר הנקרא בשם זה (ראה באריכות של"ה בהקדמה בית אחרון, תניא שער היחוד והאמונה ספ"א, לקו"ת בהר ד"ה את שבתותי פ"ב, ובכ"מ). ולכן איתא בכתבי האריז"ל: כאשר נולד האדם וקוראים לו אביו ואמו שם . . הקב"ה משים בפיו השם ההוא המוכרח אל הנשמה ההיא, עכ"ל (ס' הגלגולים הקדמה כ"ג, עמק המלך שער א' ספ"ד, אור החיים דברים כ"ט י"ז).

ג) למי שייך נתינת השמות. לא שמעתי הוראה בזה בפירוש. אבל יעויין בפירושי הראשונים (הדר זקנים, דעת זקנים ועוד) לבראשית (ליחי ה') עה"פ והי' בכזיב בלדתה אותו, שמנהגם הי' ששם הראשון שייך להאב, שם השני שייך להאם ושם השלישי להאב, וזהו פירוש הכתוב: ותקרא את שמו גו' מפני שהי' (יהודא) בכזיב בלדתה אותו. ולכן, לדעתי, במקום שאין מנהג קבוע -- הנה עפ"י הנ"ל נתינת השמות צ"ל בסדר הנ"ל. ואף שהרמבין מבטל הפירוש הנ"ל, היינו שאין מכוונת כתוב זה לתרץ מנהג, אבל בגוף הדבר אין ראי' שחולק על הראשונים, ועיין ג"כ בעקרי הד"ט (ליו"ד) סכייז סק"ז שהביא מנהג לקרוא בן ראשון הנולד לו לאדם בשם אביו...

6/7

. . . לכתבו אודות השם: הרי הובא בפוסקים ראשונים ואחרונים שהאדם -- בעה"ב על שמו, ובאם משנה אותו, אפילו אתל שזהו שינוי, נעשה זה שמו לכל הפרטים . ..

(ממכתב ט' מ"ח תשכ"ב)

. . . במש"כ אשר בת"י לויקרא יג, א לא תרגם ,ואל אהרן" -- יש לחפש בדפוסים הראשונים (וביחוד בהנדפס ע"י דר. משה גינזבורגר. ברלין תרנ"ח, תרס'ג), כי בטח הוא השמטת איזה מדפיס. והבאים אחריו לא שמו לב לתקן...

(ממכתב ג' מנ"א תשט""ז)

ב"ה, י' אייר תשי"ב

. . . במענה על מכ' ממוצש"ק תפארת שבתפארת -- יום הולדת כ"ק אדמו"ר מהר"ש 1"ע -- במה דשאילנא קדמיכון בלקו"ת תזריע ד"ה קמיפליגי