269

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ט

-- להאמין בשם, שלא להאמין בזולתו, לייחדו, לאהבה אותו, ליראה אותו, שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העיגים -- ,שחיובן תמידי לא יפסק מעל האדם אפילו רגע בכל ימיו", שמצוות אלו הם באנשים ונשים בשוה.

ויהי רצון, שבקרוב נראה בגלוי אשר ,ופסח ה'":י שתרגומו ,ויחוס ה'', -- ,ויחוס" מל' חמלה:י, שהקב"ה יחוס ברחמיו המרובים על עמו ישראל בכלל ועל כאו"א מישראל בפרט

וכמ"ש במדרש תהלים מזמור שבעים ,אמר הקב"ה . . . הבן יקיר לי אפרים גו'", ובסיום כתוב זה -- רחם ארחמנו נאם ה', שרחמיו של הקב"ה יומשכו בגלוי בעולם הדיבור -- נאם ה':י

ועד -- כסיום הענין שםיי לגאולה ממש, למטה מעשרה טפחים, ובקרוב ממש. (משיחת י"א ניסן, תשל"א)

אשר ,עביר לי' מידי דתיהוי ליי חיותא" (מכות י, א) -- ב"ה גם בנוגץ לשש מצות אלו, אשר קיומם -- כולל גם לימוד החלק בתורה (ולהעיר ממכות (שם) שדברי תורה בכלל -- קולטין) המביא לקיומם -- מציל מכל הענינים הבלתי רצויים, ומביא לגאולה האמיתית והשלימה, כי ע"י ביטול הסיבה (,חטאינו") מתבטל גם המסובב (;גלינו").

1) בא יב, כב

2) ראה גם רשיי שם. ובתיב"ע : ויגין.

3( תו"א מקץ (לו, ד) : וכך האדם ע"י עסקו בתורה כו' נתקיים בו ועייי כוי נאם ה/

4) ירמי" לא (יט. כב).

שביעי של פסת

8 ענינו של כל דבר מתבטא בעיקר -- ובהבלטה ובהדגשה -- בסיומו וחותמו, וכמרז"ל י הכל הולך אחרי החתום. ומזה מובן, שכללות הענין דהגה'פ -- ענין יציאת מצרים, מתבטא בהדגשה ובהבלטה ,מיוחדת בימים האחרונים דפסח, שהם הסיום והחותם של ימי הפסח.

והנה הגם שבימים האחרונים גופא, הסיום שבהם הוא יום האחרן של פסח -- הרי ראשיתם ועיקרם הוא יום השביעי של פסח: (שהרי אחש"פ

הערות

  1. 1. ברכות יב, א.
  2. 2. בכ"מ מבואר שאחש"פ געלה יותר משש"פ. אבל פשוט שיש מעלה גם בשש"פ (כבפנים) -- והרי בעת החג -- מודגשת ופועלת וגוברת מעלת חג זה דוקא (ולכן מצינו בדא"ח שבדרושי חה"פ -- מדובר במעלת הה"פ לגבי שאר הין"ט, בתה"פ עצמו -- בדרושי הסדר -- מדובר במעלת לילה זה לגבי שאר ימי הפסח וכו).

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם שיחת יום שביעי של פסח, ה'תשל"ב לקו"ש ח"ז ע' 269

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.