237

החידוש שביום השמיני על הימים שלפניו הוא כמפורש בכתוב יי ,שכל שבעת ימי המילואים שהעמידו משה למשכן . . לא שרתה בו שכינה", וביום השמיני -- ,וירא כבוד הוי' אל כל העם".

ולכאורה, הרי גם בז' ימי המילואים הקריבו קרבנות, ומכיון שבקרבנות נאמר ,ריח ניחוח להוי'", ,נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני"

[ואם בקרבנות שבכל הזמנים כן הוא -- הרי בקרבנות דז' ימי המילואים, ימי החינוך, ענין זה הוא ביותר. שהרי ע"י קרבנות אלו נמשך הכח על כל הקרבנות שבכל השנים שאלחחזז *],

וא"כ, למה לא היתה אז השראת השכינה ?

אך הביאור בזה, שכמה דרגות בהשראת השכינה יי, ההשראה וההמשכה שהיתה בז' ימי מילואים עִ"'י הקרבת הקרבנות, היא המשכה שמצד עבודת המטה, ובמילא, האור שנמשך אז הוא מבחי' השתל', ששם דוקא מגעת עבודת המטה. והחידוש ד,וירא כבוד הוי' גו'" שביום השמיני הוא -- שההמשכה אז היתה מצד למעלה, ובמילא -- בחינה שלמעלה מהשתלשלות.

והשייכות של המשכה זו ל,יום השמיני" הוא -- כי שבעה ימים הן שבעת ימי ההיקף, השתלשלות ; ושמיני (ששומר את ההיקף) -- למעלה מהשתלשלות. ובפרט שיום השמיני למילואים ,נטל עשר עטרות"יי -- שהוא נעלה יותר גם מבחי' ,שמיני* כמו שהוא מצד עצמו 5

וזוהי גם השייכות של מעלת יום השמיני על ז' ימה'"מ למעלת ,ואברכה מברכיך" (מהקב"ה בעצמו) על +מברכיך ברוך" (שיכול להיות גם ע"י מלאכים) -- כי בחינת ההשתלשלות (שנמשכה בז' ימה"מ) היא דוגמת המשכת הברכה עיי מלאך (ועד לבחי' הכי נעלית בזה המבוארת בלקו"ת 3% שהמלכות ,כד איהי שליחא מלעילא" נקראת מלאך).

ג. עפ"ז מובן גם זה שהגילוי ד,וירא כבוד הוי'" (שביום השמיני) היי ,אל כל העם", היינו גם לאלו שהם בבחי' ,עם", ,מלשון עוממות שהם דברים נפרדים כו" יי -- כי מכיון שהגילוי הי' מהקב"ה בעצמו שלמעלה מהשתל', לכן נמשך גם למטה ביותר (כנ"ל סעיף א')*',