155
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
המשכה מלמעלה למטה*. וכך גם לגבי הנבראים האחרים.
לכן הנבראים הם לעומת שורשם בבחינת "משל", כי באמצעותם ניתן לקבל הבנה מסויימת ב"נמשל", בשורשם למעלה5.
וכיון שהרצון העליון הוא שתהיה ידיעה והשגה שכלית בדרגות שלמעלה, ואף באור אין סוף, כנאמר5, = ש"יכירו גדולתו", שהיא מופשטת לחלוטין, לכן נקבעו גם בבריאה ענינים שמעל להגבלה, יחסית לבריאה, כדי שבאמצעותם ניתן יהיה לקבל מושג כלשהו, כביכול, לגבי אי הגבלתו של הקדוש-ברוך-הוא.
ד. הגבלות הנבראים אינן משל למקורם
אמנם גם הענינים בבריאה המשמשים "מל" ל"אין-סופיותו" של הקדוש-ברוך-הוא אינם משל בלבד,
אמור נ
אלא הם כך מפני שנבראים אלו - מקורם בדרגות אלו שמעל להשתלשלות,
כפי שההגדרות המהוות משל למדות שלמעלה, הרי זה מפני ש"נשתלשלו מהן"", הן השתלשלו מהמדות העליונות, כדלעיל בסעיף ג',
בכל זאת מובן, שמפני היותם נבראים, יש להם בהכרח סייגים והגבלות, ולפיכך, כאשר משתמשים בהם כ"משל" לאין-סופיותו = של הקדוש-ברוך-הוא, אין לערב בכך את מגבלותיהם, כי בכך אין הם משל לאור-אין-סוף"ברוך-הוא.
לדוגמא, השמש, אשר בכך שאינה משתנה על ידי האור והזיו היוצא ממנה, היא משל ל"אני הו" לא שניתי"9!, ולפי האמור לעיל, היא מהווה משל לכך מפני?' שהיא נמשכת, כביכול, מ"שמש הוי"'"*. אך מובן, שההגבלות המסויימות של אור השמש,
הערות
- 1. שיהי' "נבראת האורה" - הוא ע"י הלבוש ד"שלמה" דוקא.
- 4. אגה"ק ס"ח. ובכ"מ. וראה גם תניא ח"א פ"ד.
- 5. ראה בארוכה ד"ה מי כמוך תרכ"ט. המשך והחרים תרל"א ס"ע כה ואילך.
- 6. ע"ח שער הכללים בתחלתו: כשעלה ברצונו ית' שמו לברוא את העולם כדי .. יכירו גדולתו. וראה ג"כ המשך תרס"ו בתחלתו.
- 5. שגם כשמאיר בחדר קטן, הוא אותו האור ממש כמר שהוא בפלטרין גדול ומרווח, ורק שאינו מתפשט שם כ"כ (ד"ה כי עמך ש"ת פ"ו. ובכ"מ).
- 7. ראה תניא רפ"ג.
- 8. לקו"ת שה"ש יד, ג. ובכ"מ.
- 8. ובהמשך תרס"ו ע' תעז"ח, אשר (לא רק העדר השינוי שבהשמש הוא משל ל"אני הו" לא שניתי", אלא) גם הפשיטות והעדר השינויים שבהאור - הוא משל לפשיטות האור שלמעלה (וראה לעיל הערה 13).
- 9. שלכן, כמה פרטים שבו - כולל גם מדת גדלו - הם בדוגמת הענינים שב"שמש הוי'" (ראה לקוטי לוי"צ הערות לתניא ריש ע' כז).
- 0. להעיר מסוטה י, א וברש"י ותוס' שם.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"ב לקו"ש ח"ז ע' 155
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.