153
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
א. כיצד 'מותר" לקדוש-ברוךהוא 'להיטמא'"?
ידועים דברי המדרש!, שאת כל המצוות = שציוה הקדוש-ברוך-הוא לישראל לקיים, הוא מקיים בעצמו. מכך מובן גם לגבי האזהרה לכהנים שלא להיטמא, שגם הקדוש-ברוך-הוא - אשר "אלקיכם כהן הוא"? - נזהר, כביכול, מ"להיטמא". לפיכך מסבירים בעלי התוספות:, שאין להקשות, כיצד היה "מותר" לקדוש-ברוך-הוא להיטמא בקבורת משה רבינו, שהרי "ישראל נקראו בנים למקום", ול"בן" מותר לכהן להיטמא.
כך נאמר גם ב"זהר"* על הגאולה העתידה, אשר אז הקדוש-ברוך-הוא "יטמא", כביכול, בהוציאו את בני ישראל מגלות אדום, כנאמר: "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים... וכל מלבושי אגאלתי"* - שישראל הם, כביכול, "אחותו (של הקדוש-ברוך-הוא) הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש", ולכן "לה יטמא".
יש להבין: הרי הקדוש-ברוך-הוא אינו סתם כהן, אלא "כהן גדול", ולכהן גדול אסור להיטמא "על כל נפשות מת", ואפילו לא לבנו ולאחותו הבתולה. ואם כך, שוב אין מובן: כיצד נטמא הקדוש-ברוך-הוא למשה, וכיצד ייטמא בשביל ישראל7?
ב. התשובה - בהתאס לשאלה
המהרש"א* מסביר, שלאמיתו של דבר אין אפשרית כלל טומאה למעלה, "כי דבר הרוחני לא יקבל טומאה". ודברי הגמרא', שהקדוש-ברוך-הוא "טבל", = כביכול, "בנורא" (=באש) לאחר קבורת משה רבינו, מהווים תשובה בהתאם לשאלתו ולדעתו הכוזבת של המין, אשר התייחס אל הקדוש-ברוך-הוא כמציאות בעלת צורה גשמית.
לפי הסברו של המהרש"א ניתן
הערות
- 1. שיחות 11
- 2. אמור נ
- 1. שמו"ר פ"ל, ט. ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג.
- 2. סנה' לט, סע"א.
- 5. ענין הכהונה למעלה עפ"י חסידות - ראה ד"ה ויקחו לי תרומה תרכ"ח.
- 3. סנה' שם.
- 4. פרשתנו פט, א. ונתבאר בד"ה ולאחותו הבתולה תרכ"ז ותרכ"ט.
- 6. ישעי' סג, אדג.
- 66. ראה זח"ג יז, ב.
- 7. עיין בזה ממהר"ש מאוסטראפאלי (וכן בהג"ה לשם) ומתרץ דמפורסם בזהר וכו', דמגודל חיבתן של ישראל ה' עושה א"ע ככהן הדיוט (בהג"ה שם: דרק בא"י נקרא (כהן) גדול) - נדפס בליקוטי שושנים שבסו"ס קרניים.
- 8. סנה' שם. ועד"ז ביד רמה: לדבריך אפי' אם הי' צריך לטבול הוה יכילנא למימר לך דטביל בנורא ולא יכלת לי לאקשויי לי מקראי .. מיהו חס ושלום דאיכא טומאה קמי' קב"ה ואין שום דבר מלכלכו כדי שיטבול באש או בדבר אחר.
מצוטט ב־3 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשכ"ד לקו"ש ח"ז ע' 153
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ז ע' 153
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א לקו"ש ח"ז ע' 153
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.