145
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
12 לקוטי
התשובה לכך היא: על ידי הוספת ההלכה "ושגגתם חטאת" מובן יותר*? גם ענין בפשוטו של מקרא:
באזהרה על אוב וידעוני נאמר "אל תפנו אל האובות ואל הידעונים". גם בחיוב הכרת נאמר "והנפש אשר תפנה אל האובות ואל הידעונים". בשני פסוקים אלו המשמעות של "ואל" היא (קיצור של) "או אל"<, ומדוע אפוא נאמר כאן "אוב או ידעוני"*%:?
דיוק זה מובן על ידי השינוי בניסוח "ושגגתם חטאת", והשמטת המלים "או ידעוני": נאמר כאן במפורש "או - חלוקין הן במיתה", כדי ללמד, שדוקא על "אוב" בלבד, או על "וגו'" - (או ידעוני) - בלבד, חלה חובת חטאת - בלשון יחיד, ואילו על אוב וידעוני ביחד - חייבים שתי חטאות.
קדושים ג
יא. הקשר בין הפסוק האחרון ל"קדושים"
לפי האמור לעיל יובן גם הקשר של "ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות = יומתו...", לפרשת קדושים,
אשר, כאמור פעמים רבות, מבטא שם הפרשה את תוכן הפרשה כולה, עד למילותיה האחרונות. ואדרבה: כיון ש'נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן"*, מתבטא שם הפרשה, שקשור ולקוח מהתחלתה - במיוחד בסוף הפרשה,
ולכאורה, מהו הקשר בין חובת המיתה של אוב או ידעוני, המוזכרת בפסוק האחרון, לבין "קדושים"?
את הקשר של חובת כרת בכלל ל"קדושים" אפשר לבאר לפי דברי הרמב"ם'', שמסכת כריתות נקבעה בסדר קדשים, כי "כל שזדונו כרת, שגגתו חטאת", והרי חטאת הוא קרבן - קדשים. כך, כיון שכריתות קשורה ל"קדשים", היא קשורה ל"קדושים". אך מהו הקשר בין חובת מיתה, המוזכרת בסוף הפרשה, לבין קדושים?
ולפי האמור לעיל, שבפסוק זה נלמדת גם חובת חטאת, ויותר מכך, כיון שחובת מיתה לגבי אוב וידעוני
הערות
- 1. קושיא איננה, כי הרי ידוע (יד מלאכי כללי רש"י ותוס' כלל א') שרש"י אפילו בפירושו על הש"ס "רגיל לפרש יותר קרוב לפשוטו אע"ג דלית הלכתא הכי, כי כן דרך הש"ס ג"כ כו'", ומכש"כ בפירושו על התורה שכותב (נסמן בלקו"ש ח"ה ע' 1 הערה 1) שמפרש ע"פ פשוטר של מקרא. ובכו"כ מקומות מפרש שלא כמסקנת ההלכה.
- 27. להעיר מפרש"י בראשית (ג, ח): ואני לא באתי אלא לפרש פשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא כו' (וראה גם לקו"ש שם הערה 2).
- 8. ולפשיטות הדבר לא הוצרך רש"י לפרשו. וראה שם בסמיכות (כ, ט): ואת אמו גו' ואמו גו'. פרש"י משפטים (כא, טו) ד"ה אביו. ואכ"מ.
- 28. ודוחק גדול לומר דאגב לשון תחלת הכתוב "או אשה" משנה משתי פעמים הקודמות וכותב "או ידעוני" - והרי אדרבא הו"ל לכתוב "ואשה" אגב ההמשך "וידעוני".
- 9. ראה בארוכה לעיל ע' 25 ובהערות שם.
- 0. ספר יצירה פ"א מ"ז.
- 1. בהקדמתו לפי' המשניות (ד"ה והחלק הששי). נעתק גם בתויו"ט ריש מס' כריתות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.