66

הערות

1. 5. קדושים כ, כה.
2. 6. ראה משנה ב"ק ספ"ה: כל בהמה .. חי' ועוף כיו"ב א"כ למה נאמר שור או חמור אלא שדבר הכתוב בהווה. וראה פרש"י משפטים כא, לג (והא דלא כתב רש"י שם שדבר הכתוב בהווה* - מפני שכבר אמרו לפני זה בפסוק כח**).
3. 7. ב"מ ק, א. *7) ל' המשנה - שבת סה, א. סו, ב.
4. 4. *) ואף שבפרש"י שם "שור ולא אדם חמור ולא כלים" - מה שנאמר "שור או חמור" ולא "בהמה או חי" (שגם אז היינו למדים "בהמה ולא אדם חי" ולא כלים") הוא לפי שדבר הכתוב בהוות.
5. 5. **) ומה שהחזקק רש"י שם להעתיק הלימוד ד"שור שור משבת" וכן הפי" "שור ולא אדם חמור ולא כלים" - הוא לפי שבכל מקום ש"דבר הכתוב בהווה" נאמרה רק דוגמא אחת - דוגמא הכי מצוי', ומכיון שכאן נאמרו ב' דוגמאות - שור וחמור, קס"ד לומר שכאן הוא בדוקא (כי דוחק לומר שב' הדוגמאות - שור וחמור - שקולין הן בה"הווה") ולכן צריך להלימוד ד"שור שור משבת" ש"כל בהמה וחי" כשור".
6. 6. ומה שנאמרו כאן ב' דוגמאות הוא בכדי למעט אדם וכלים - ב' מיעוטיך
7. 7. וראה לקו"ש ח"ו [המתורגם] ע' 145 ובהערות שם
8. 0. בפיה"מ לכלאים שם. (אבל בהעתקת הרב קאפח: ערוד - חמור הבר ()). וכ"ה בתרגום (ירמי' ב, כד) פרה לימוד מדבר - כערודא. וראה ערוך מע' ערוד ועוד.
9. 1. להעיר מערוך השלם מע' ערוד שבלי ערבית ערוד פי' קל המרוץ (אלא שמביא זה שם בפי' ערוד שבברכות הנ"ל). וראה ירמי' שם דמסיים: כל מבקשי' לא ייעפו ופרש"י שלא יוכלו להשיגה. - אלא שלפרש"י שם משמע דפרה לימוד מדבר אינו ערוד (שרש"י מפרשו בכ"מ חמור הבר).
10. 2. שער הבטחון פ"ג (קרוב לסופו).