62
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי יב. צואיטוש אחד - "כוס"; והאחר - "ינשוף
אך על כך שואל ה"תלמיד"5: מכך שאחד העופות נקרא "כוס" והאחר נקרא "ינשוף" מובן, שהשוני בין שניהם מתבטא בהבדל שבץ שמותיהם. אך לפי האמור לעיל, ששני שמות אלו, הן "כוס" והן "ינשוף", מצביעים על אותה תכונה ("צועקים בלילה") ועל אותו מראה ("לסתות כאדם") - יוצא, שהשמות הללו מראים רק על תכונות הצואיטוש בכללות, אך לא על תכונות ייחודיות שבהן נבדל סוג אחד של צואיט ממשנהו. ואם כך, מדוע בכל זאת נקרא צואיט אחד בשם "כוס" והאחר - "ינשוף"?
לכן מוסיף רש"י ואומר "ועוד אחר דומה לו שקורין ייבץ", שיש עוף נוסף שרק דומה במראהו< לצואיט, כלומר, שיש לו "לסתות כאדם"*, אך אין הוא צועק בלילה\י. ולכן אפשר
8) נוסף למשנת"ל סעיף ג' ובהערה 8.
9) כפשטות המשמעות דלשון "דומה" (מלשון דמות). - אף שלשון זה שייך גם על דמיון ב"תכונה", "שם" וכיו"ב (ראה פרש"י לעיל יג).
0) אבל אין לומר להיפך, שייבנץ דומה לצואיטא רק בזה שצועק בלילה, כי - נוסף לזה שפשטות המשמעות דלשון "דומה" הוא לענין דמות (כבהערה הקודמת) - בנדה כג, א מפורש שגם קריא (שלפי פרש"י ברכות שם הוא יבנץ) יש לו לסתות כאדם - ובנוגע למציאות הרי אין לחלק בין הפי' עה"ת או על הש"ס. (וראה לקמן הערה 3
1) בפרש"י ד"ה קריא וקיפופא (נדה שם): עוף הצועק בלילה כו'. אבל אפשר, שבנדה שם מפרש שקריא וקיפופא הם שניהם צואיטוש - וכפי'
שמיני א
לומר, שההבדל בין "כוס" לבין "ינשוף" הוא, שאחד מהם מצביע גם3י על התכונה של "צועק בלילה" ונקרא "צואיטא". והאחר מצביע רק על הענין של "לסתות כאדם" וזהו השם של "ייבץ". אך לפי הפשט* אין הוכחה מי הוא הכוס ומי הוא הינשוף*.
הערות
- 1. הראשון (העיקרי) שבפירושו עה"ת. (ומה שבברכות נז, ב מפרש שקריא הוא יבנץ - ראה לקמן הערה 33).
- 2. אבל אין לומר (גם לפי' זה) שאחד מהם רומז רק ל(צועק ב)לילה ומה שיש לו לסתות כאדם (ראה לעיל הערה 30) אינו מרומז בשמו - כי לפ"ז, מאי שנא מתנשמת (וכנ"ל סי"א).
- 3. משא"כ בברכות שם מפרש רש"י "קריא - יבנץ. קפופא - צואיטא" - כי בברכות שם נוגע ענין המיאוס שבדמותם, וצריך לומר, שסדר העופות שם הוא בהסדר דזו ואצ"ל זו [שהרי קורפראי, שנמנה שם באחרונה, מסתבר שהיא תנשמת*, ותנשמת היא "באות שבעופות" (חולין שם. וראה מהרש"ל שם שבאות פירושו מאוס)], לכן מפרש שקריא היא יבנץ וקפופא צואיטא, כי צואיטא היא מגונה יותר מקריא. (ויש לומר שלכן מפרש רש"י שם "ויש לה (לשון יחיד) לסתות כאדם" - אף שזהו גם בקריא (נדה שם. וכמו שמסיים שם עצמו "לפיכך הן מגונים") - כי בצואיטא הוא ביותר). ובזה מבאר רש"י הסדר שבגמרא שם.
- 4. לכאורה מסתבר לומר (לפי פירוש השני) ש"כוס" הוא יבנץ ו"ינשוף" - צואיט, כי (א) הדמות דלסתות כלחיי אדם, שייך יותר ל"כוס" מאשר ל"ינשוף". כי לסתות אלו הם ככוס, משא"כ ינשוף אינו מורה על הלסתות עצמן, ורק על
- 5. *) כי באם היא עוף אחר, יוקשה: מדוע משמיט בברכות שם תנשמת - עוף הכי מגונה. ומה שנקרא קורפראי (ולא קיפוף כבחולין שם), יש לומר, שיש לו ב' שמות. ולהעיר שהשם קורפראי דומה להשם קורפדאי (בשינוי אות אחת), וכן ברש"י שם נקרא טלפא - אותו השם שבו נקרא תנשמת, "באות שבשרצים" (ראה לעיל הערה 417
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.