26

שהיא פעמיים ק"כ - "וכחשבון ענמלק". ולכן נקרא המלח "ברית אלקיך", כי המלח ממתיק את הדינים ואת המרירות ("מר") אשר באה משם אלקים.

ט. רמזיו של הצמח צדק

לפי האמור לעיל יובן דבר תמוה המוזכר במאמר שצוטט לעיל מ"לקוטי תורה", בסעיף קודם9: במאמר זה כתוב, שהתורה היא חכמתו יתברך "שבה מלובש אור אין סוף ברוך הוא ממש", ועל כך מוסיף אדמו"ר הצמח צדק בסוגריים: "ולכן נקרא התורה משל הקדמוני, שהיא בחינת חכמה עילאה שהוא כלי לאור אין סוף ברוך הוא קדמונו של עולם, כמו שנתבאר מזה בדרוש פורים".

בכך אין מובן:

א) "משל" כולל דבר והיפוכו: מצד אחד הוא כלי לנמשל, והנמשל מלובש בו. ומצד שני, הוא אינו הנמשל, ויותר מכך: הוא מסתיר את הנמשל. כנאמר ב"תורה אור", ב"דרוש פורים", שהצמח צדק מפנה אליו, כדלעיל?י, "שאינו ממהות הנמשל כלל"', "שמעלים על הנמשל"?. יש להבין: במאמר זה ב"לקוטי תורה" מדובר על מעלת התורה, "שבה מלובש אור אין

סוף ברוך הוא ממש". ומה מוסיף אפוא האיזכור שהתורה נקראת "משל הקדמוני", והרי, אדרבה - כינוי זה מצביע על כך, שכמשל, התורה מעלימה על הנמשל - "קדמונו של עולם"?

ב) כאשר מפנים לדרוש מסויים, נוהגים בדרך כלל, וכך נוהג גם הצמח צדק, לקרוא למאמר על שם תחילתו. ואם כך, צריך היה לומר כאן "כמו שכתוב בדיבור המתחיל חייב אינש לבסומי". ומדוע נאמר "בדרוש פורים"?

ההסבר לכך הוא: כאשר הצמח צדק מציין כאן שהתורה נקראת "משל הקדמוני" ומפנה ל"דרוש פורים", הוא רומז לענין הקשור ל"אתהפכא חשוכא לנהורא" - שזהו תוכן המאמר "ולא תשבית מלח".

2 משל - העלם גדול ביותר

כאמור לעיל, משל מסתיר את הנמשל. במובן מסויים ההסתרה של המשל אף גדולה יותר מההסתרה על ידי "חידה" על הדבר. כיון שהחידה כשלעצמה - ללא המשמעות שאליה היא רומזת - אינה בעלת הגיון ורעיון שכלי, ואף סותרת להגיון, לפעמים, כחידת שמשון "מעז יצא מתוק..."5, לכן ברור שהחידה רומזת לענין מסויים