21
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אשר שמם זהה בגימטריא של מילים מסויימות מתוך עשרת המאמרות, הרי זה מפני שהחיות האלקית של נבראים אלו "משתלשלת" ממילים מסויימות אלו בעשרת המאמרות. מכך מובן, שיש דמיון מיוחד בין שני דברים שיש לשמותיהם אותו ערך מספרי.
ולפי זה אין מובן: מהי ההשוואה בין "ארור המן" לבין "ברוך מרדכי", והרי הם, לכאורה, ענינים הפוכים?
ההסבר לכך הוא: חיותו של כל דבר קשורה לכוונה העליונה שלשמה נברא דבר זה. תכלית ההתהוות של "ארור המן" היא להגיע לידי "ונהפוך הוא", שעל ידי עבודתם הרוחנית של ישראל הוא יתהפך ל"ברוך מרדכי", כפי שהכוונה היא בהתהוות כל הרע, כדי להופכו. ל"יום ואור"*. ומכך יוצא, שהחיות האלקית והכוונה של "ארור המן" היא - "ברוך מרדכי"*.
וזוהי המשמעות הפנימית של "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי": להפוך את "ארור המן" ל"ברוך מרדכי" עד אשר "לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" - לא יהיה ביניהם הבדל'',
ויקרא ג
עקב הפיכת "ארור המן" ל"ברוך מרדכי".
וביתר עומק: מיד בראותו את "ארור המן" חש האדם אך ורק" בכוונה ובמהות הפנימית - "ברוך מרדכי"פו.
ד. בעלי תשובה הופכים זדונות לזכויות
אך יש להבין: כאשר הופכים את "ארור המן" ל"ברוך מרדכי" אכן אין הבדל ביניהם. ואם כך, מדוע נאמר "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", שמכך מוכח שבכל זאת יש הבדל ביניהם, אלא שמפני השכרות אין אדם זה מבחין בהבדל?
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר
את דברי חז"ל9' "גדולה תשובה שזדונות נעשו לו כזכיות", שעל ידי תשובה מאהבה נהפכים ניצוצות
הקדושה אשר בתוך הזדונות '? לזכויות.
הערות
- 5. תניא פכ"ז - עה"פ (משלי טז, ד) וגם רשע ליום רעה.
- 6. אלא דלהיות שהחיות אלקי שב"ארור המן" הנמשך מ"ברוך מרדכי" הוא בתכלית ההעלם, לכן הוא באופן של "גימטריא" שהוא חיות מועט ביותר (תניא ח"ב שם). וראה עד"ז לקו"ש ח"ה ע' 347 בענין "בכל".
- 7. להעיר מהמ"ד שבשעת מ"ת ענו על הן הן
- 4. ועל לאו הן (נת' בלקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 131 ואילך).
- 17. ועפ"ז מובן החיוב דכשם כו' לקבולי בשמחה (ברכות ס, ב) - חיוב ע"פ תורת אמת, היינו שמחה אמיתית, כשם. וראה תניא פכ"ו.
- 8. ועפי"ז יומתק הלשון "דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" - שמלשון זה משמע שאינו יודע ההפרש שביניהם. משא"כ להפירוש "שלא ידע לחשוב שארור המן בגימטריא ברוך מרדכי", הרי אדרבה, ה"לא ידע" הוא במה שדומין זל"ז, ולא בההפרש שביניהם.
- 9. יומא פו, ב.
- 0. שגם הן נקראות בשם "זדונות", כי הניצוץ "מתרחק ונחשך כ"כ עד שהוא כמו רע" ע"ד הענין דחתיכה נעשית נבלה (ד"ה פדה בשלום העת"ר
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ ויקרא, פ' זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ז ע' 21
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.