4
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הוא מתחשב בחשיבות שלו, אלא מתייחס במעשהו. כאילו היה זה, להבדיל, דבר חולין.
אך כיון שכבר נאמר לפני כן בפסוק "נפש כי תחטא" מתעורר הקושי: מדוע נאמר בפסוק זה הן "תחטא" והן "ומעלה מעל בה", והרי לפי האמור לעיל, משמעות שני ביטויים אלו זהה?
לפיכך אין רש"י מצטט את המלים "ומעלה מעל בה'" עצמן, אלא את המלים "נפש כי תחטא", ושואל: "מה תלמוד לומר ומעלה מעל בה'" - כיון שכבר נאמר "נפש כי תחטא", לכן "מה תלמוד לומר ומעלה מעל בה'"'', מדוע'*' מופיעים בפסוק ששי הביטויים*.
על כך משיב רש"י*': "לפי שכל המלוה... אבל המפקיד...", ששני ביטויים אלו - "כי תחטא" ו"ומעלה
ויקרא א
מעל בה'" - אמורים לגבי שני הפרטים השונים המוזכרים בהמשך:
הביטוי "כי תחטא" מתייחס אל "וכחש בתשומת יד...", כאשר מדובר על כסף בתורת עסק או מלוה - וכיון שבמקרה כזה הוא רק "מכחש בעדים ובשטר", זהו "חטא", אך לא מעשה של "מעל בה'". לעומת זאת, הביטוי "ומעלה מעל בה'" מופיע לגבי "וכחש בפקדון", כי מי שמכחיש פקדון, "מכחש בשלישי שביניהם".
לפי זה מובן מדוע רש"י מרחיב בדבריו ומזכיר גם את הפרט של "המלוה...", כי בכך הוא מפרש את המלים "נפש כי תחטא""*.
ה. פקדון קשור לשני הביטויים
אך לפי זה מתעוררת השאלה: הביטוי "כי תחטא" מופיע לפני "ומעלה
הערות
- 4. ועפ"ז יומתק מה שרש"י מתחיל פירושו (לפי הגירסא שבדפוס ראשון - ראה לעיל הערה 3 "ומה תלמוד לומר ומעלה כו'" בוא"ו המוסיף - כי הקושיא "מה ת"ל ומעלה כו'" באה בהמשך ל"נפש כי תחטא" שמעתיק לפנ"ז.
- 14. ראה גם דברי דוד לפרש"י כאן.
- 5. ואין להקשות, שגם לפ"ז הו"ל לרש"י להעתיק (לפני פירושו) התיבות "ומעלה מעל בה'" או לרמזם ב"וגו'" - מכיון שמפרש גם תיבות אלו-
- 4. כי "ומעלה מעל בה'" שבפירש"י, אינו מפי' רש"י, כ"א - שמעתיק ל' הכתוב כמו שהוא ולכן אינו מעתיקו בתחלה. (ובדוגמת תיבת "לאמר" בפרש"י ויקהל (לה, ד) שאינו מעתיקה לפני פירושו (ראה בארוכה לקו"ש ח"ו ע' 233 ואילך); בריש פרשתנו ד"ה ויקרא אל משה (השני) שמעתיק "וידבר" באמצע פירושו. ועוד).
- 15. שקאי א"בתשומת יד".
- 6. הטעם לזה שכאן מקדים רש"י "המלוה והלוה" ל"הנושא והנותן", ובד"ה "בתשומת יד" כותב "ששם כו' להתעסק (ואח"כ) או במלוה":
- 7. בד"ה זה (נפש כו'), שרוצה להסביר ד"אינו עושה אלא בעדים כו'", כותב מקודם "המלוה והלוה" שבזה פשוט יותר שעושים רק "בעדים כו'", ואח"כ מוסיף דגם "הנושא והנותן" - שאף שנגם) בעל המעות מעוניין בזה (שברוב הפעמים מרוית), מ"מ "אינו עושה אלא בעדים כו'";
- 8. משא"כ. בד"ה "בתשומת יד" "(שבא לפרש תיבות אלו גופא), מקדים "להתעסק" - כי זה קרוב יותר להפירוש ד"תשומת יד - ששם בידו" דהמקבל, ואח"כ מוסיף גם "במלוה" - אף שרגיל שהלוה בא ומבקש ולא שהמלוה שם בידו מעצמו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.