308

שיחה ז

חמשה עשר בשבם

. . . וגם מענין יומא דפגרא דחדש זה הוא יום ראש השנה לאילנות, הרבה יש ללמוד מזה, כי האדם השם לבו לכל הנעשה מסביב לו, הרי מכל דבר ודבר יוסיף חכמה על חכמתו, בהנהגה שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו, ולא דוקא ממחזה בלתי רגיל, אלא אפילו מעגינים המצויים ביותר, וכמו אילן צומח, כמה הוראות בחיי היום יומיים של האדם יש להבין

ואעיר בזה על אחדים מהם, והם:

רוב מין הצומח ובפרט האילנות מצורפים מחלקים רבים הנכללים בכלל בשלשה: שרש, גוף האילן (גזע, ענפים, עלים), פירות (קליפה, הפרי עצמו, גרעינים).

מהחילוק אשר ביניהם: השרש -- נעלם הוא מעין הרואה, אבל עיקר חיות האילן על ידו נמצא (אף שגם ע"י העלים שואפים האילנות מן האויר חומרים המוכרחים לחייהם, וכן קולטים החום מקרני השמש וכיו'ב), עוד זאת אשר דוקא ע"י השרש עומד האילן על עמדו ואם שרשיו חזקים לא יירא מכל רוחות המנשבות שיעקרו אותו.

גוף האילן -- הוא הוא רוב המכריע של בנין האילן, מזמן לזמן מוסיף הוא בעובי בענפים ובעלים/ עד שעל ידו -- ובפרט ע"י גזע האילן -- יודעו שנות האילן.

אבל תכלית שלמות האילן הוא בעשותו פירות, ובפרט שע"י הגרעין שבהפרי הוא מזריע זרעו להצמיח אילנות חדשים דור אחר דור.

והנה האדם עץ השדה, היעו אשר בכמה פרטים דומה האדם למה שנראה באילן ועץ השדה ואפילו בחייו הרוחניים. וגם הם, בכללותם. נחלקים לשלשה :

השרש -- היא האמונה, אשר על ידה הוא קשורו עם מקום ומקור חיותו, הוא הבורא יתברך, ואף כשגדל בחכמה תורה ומצוות חיותו נמשך לו על ידי אמונתו בד', דתו ותורתו.

גזע וגוף האילן -- הם הם לימוד התורה וקיום המצוות ומעשים טובים (רמ"ח מ"ע כנגד רמ"ח איברים ושס"ה מל"ת כנגד שס"ה גידין) אשר הם צריכים להיות רוב בנין ורוב מנין של מעשי האדם ופעולותיו. וע"פ רוב המצוות וגדלו בתורה ניכרו ימי שנות חיי האדם, היינו חיים מלאים תוכן של חכמה ומעשה.