227

ב) דוקא לפי הפירוש, שב"ויקטר" הכוונה היא למשה, הכרחי להבהיר ש"ויקטר עליו קטרת" היה פעמיים: כיון שאת שאר הפעולות של אותו יום ביצע משה פעם אחת בלבד, אפשרי להשוות ולומר שגם עבודת הקטורת נעשתה רק פעם אחת, ולכן נחוצה הבהרת רש"י. אך אם ב"ויקטר עליו קטרת" אין הכוונה למשה, אלא לאהרן - שמאז ש"וישם (משה) את מזבח הזהב... " התחיל אהרן להקטיר עליו קטורת - הרי אדרבה, אז מובן בפשטות, שבדיוק כפי שאהרן עשה זאת תמיד פעמיים ביום, כנאמר בפרשת תצוה, כך הוא עשה גם באותו יום, שהרי אין סיבה להבדיל ביניהם? ואז אין הכרח בחידוש "שחרית וערבית".

כלומר, לפי האמור לעיל, בסעיף ב', שבפסוק "ויקטר עליו קטרת" עדיין לא ברור לרש"י שמשה הקטיר זאת - אין בינתיים מקום לומר שלא היה זה "שחרית וערבית". ואם ידוע למפרע, לפי הפסוק "ויעל עליו... " שב"ויקטר" הכוונה היא למשה, כי הוא ביצע את כל עבודות הציבור - שוב אין הכרחי לחדש שהוא הקטיר קטורת גם בערבית, כי גם ההקטרה בין הערביים היא אחת מעבודות הציבור. ומכל מקום קשה: לשם מה צריך רש"י לפרש "שחרית וערבית"?

פקודי א

לפירושו "שחרית וערבית" - "כמו שכתוב בבקר בבקר בהטיבו את הנרות וגו'" - קשה להבין:

לפי הפירוש שלעיל יוצא, שכל החידוש אינו בהקטרה של "שחרית", אלא בהקטרה של "ערבית", אך בהוכחה המובאת מפסוק זה יוצא, להיפך: את המלים "בבקר בבקר" מצטט רש"י במפורש, ואילו למלים "בין הערבים", שמהן עיקר ההוכחה

לחידוש זה, הוא רק רומז? על ידי "ןנך''*23ר

וכן אין מובן: מדוע מצטט כאן רש"י גם את המלים "בהטיבו את הנרות", שאינן קשורות לכך, לכאורה, כלל?

ד השאלות על "ויעל עליף

גם בפירוש רש"י בהמשך, על המלים "ויעל עליו וגו'", מתעוררים קשיים:

א) אילו היתה כוונת רש"י להבהיר שב"ויעל עליו" מתכוונת התורה למשה, הוא צריך היה לומר זאת בשתי מלים: "משה הקריב". לשם מה הוא