217
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
על שבת ועל מלאכת המשכן, כענין בתורה, שהעיקר בו הוא לעשות - לימוד המביא לידי מעשה,
כמסופר בפרשת יתרן9י, שממחרת רדתו מן ההר "וישב משה לשפוט את העם... בין איש ובין רעהו והודעתי את חוקי האלקים ואת תורותיו".
ח. תורה - הקדמה למשכן
מכך נלמדת הוראה בעבודתו הרוחנית של האדם, כפי שפירושי רש"י מכילים גם "יינה של תורה" - הוראות פנימיות בעבודת ה?
יש יהודים שכל השתדלותם היא לעשות את העולם ל"משכן ומקדש" לקדוש-ברוך-הוא, = ועליהם לדעת, שככל שעבודה זו נעלית, אין היא יכולה לבטל את המצוה ואת הענין של לימוד התורה, הגדול מכל המצוות. בשעת הלימוד צריך להתאחד כל כך עם הענין הנלמד>, ולהתמסר לחלוטין לתורה, עד שלא יהא קשר לשום ענינים אחרים, ואף לא לענין של "קחו מאתכם תרומה... יבואו ויעשו... את המשכן..."*, עד שההלכה קובעת5:
אין מבטלין תינוקות של בית רבן (אפילו) לבנין בית המקדש*.
כנרמז בפרשתנו עצמה, וכהקדמה למשכן - "ושכנתי": הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת *.
אך מצד שני, עלולים לחשוב שניתן לצאת ידי חובה בלימוד התורה בלבד - על כך נאמר, ש"למחרת "ום הכפורים", מיד לאחר הלימוד, צריך
הערות
- 0. יח, יגדטז.
- 1. היום יום ע' כד.
- 2. הכוונה כאן למעלת התורה המבוארת בתניא פכ"ג וכיו"ב - משא"כ המדובר באגה"ק ס"ט תניא פל"ז ובכ"מ.
- 3. ראה תניא פ"ה.
- 4. פרשתנו לה, ה"יא.
- 5. שבת קיט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א סעיף יו"ד.
- 7. ויקהל א שיחות -
- 6. ויתירה מזו י"ל, שעשיית המשכן מזהב גו' הי" אפשר רק עי"ז שהי' זה למחרת יוהכ"פ שאז היו מסורים רק לענין התשובה והתורה - בכדי לפעול שבענינים הגשמיים יהי' "ושכנתי בתוכם", צ"ל תחלה ההפשטה מגשמיות העולם (ובדוגמת המבואר בלקו"ת (צו ח, א. נשא כו, ג. ועוד) הטעם מה שאסור לאכול קודם התפלה).
- 7. פרש"י לה, ב. והשייכות לתורה, תובן ממחז"ל דלכ"ע בשבת ניתנה תורה (שבת פו, ב) ועפמשנ"ת בתו"א פרשתנו (פח, א ואילך) ששניהם - שבת ותורה - ענינם הוא רצה"ע כן*
- 10. בתו"א שם (פח, ג) שמה שמשה רבינו ע"ה הקדים הציווי על השבת למלאכת המשכן, הוא לפי שדוקא לאחרי גילוי רצה"ע שנמשך בשבת אפשר להיות המשכת המקיפים והפנימיים שע"י היריעות והכלים. ועפי"ז מובן שהאפשריות לעשיית המשכן הוא דוקא לאחרי הקדימה דתורה - רצה"ע - כבהערה הקודמת.
- 11. *) ומה שמבואר בתו"א שם (פח, ב) "שהתורה היא נגד בח" כלי המשכן" - הינו בח" התורה כמו שנמשכה בחכמה ובמדות, אבל שרש התורה היא בחי' רצה"ע.
- 12. (ואף שלענין האוון מבואר שם שהוא "כמו שהתורה בשרשה" - המונה בזה הוא שבבח" ההתגלות גופא, ראשית ושרש הגילוי הוא בחכמה (ארון). אבל גם זה הוא בכלל "נפקת". כבתחלת הסעיף שם).
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 97 לקו"ש ח"ו ע' 217
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ו ע' 217
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.