97
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וזה מרמז רש"י בהביאו שטעם זה אמרו ריב"ז כי עי"ז מובן יותר טעם הדבר שנרצע: גם מי שנמצא במצב של דחקות ועניות דאגה לו תורה וציוותה ,אם כסף תלוה את עמי -- חובה" י*, ומכיון שזה חובה הרי בודאי הי' מוצא כו"כ שילווהו, והי' לו להשתדל וללות גמ"ח ולא לעבור על ציווים אלו.
יא, מהענינים של תורה"
שבפרש"י דילן:
דיינה
יש הטרודים כ"כ בעסקיהם הגשמיים במשך ששת ימי החול עד שהם ,עבדים לעבדים", לרצונם הגשמי כאדם זה הקונה אדון לעצמו למשך ששת שנים, וגם בבוא יום ,השביעי" יום השבת קדש שבו צריך לצאת חפשל *, לשבות ולנוח מכל עניני חול - אינם רוצים לצאת חפשי ולשחרר עצמם מאהבתם ושעבודם לעניניהם הגשמיים, וטרודים ומוטרדים הם ב" עניני העולם.
וע'"ז באה ההוראה: הקב"ה ציווה <כי לי בנ"י עבדים" -- ענינו של האדם הוא עבודת השי"ת בלימוד התורה (וקיום המצות %) ,כי לכך
3 פרשתנו כב, כד. ובפרשייי שם. וראה לקמן שיחה ב' לפרשתנו.
4 ראה פי' התורה לרבנו אברהם כן הרמב"ם. וראה ג"כ ירושלמי הובאָ לעיל הערה 6. ולהעיר ג"כ ממ"ש בחזקוני על עבר שנמכר בגניבתו -- דמורה על העדר היריש שלו ,דדחיל ברייתא טפי מהקב"ה . . כמו ששנו ובותנו . . אמר להם (ריד
ב"ז) זה השוה כבוד עבך לכבוך קונו כו'".
בושבטים א
נוצרת" זוהי תכלית ירידת נשמתו ושליחותו בעולם, ומכיון שזהו ציווי הקב'ה המחי' ומהווה את הכל הרי בודאי יתן לו הכח והיכולת הדרושים למלאות שליחותו בעולם, דהיינו שגם בימי החול בעסקו בעניניו הגשמיים אינו משועבד להס, אין עסקו באופן של ,בד לעבדים" כ"א אדרבא משתמש בהם -- לצרכו האמתי, להיות עבד להקב"ה. וכשבא יום הש"ק מקדש, מבדיל ומגבי' א"ע לגמרי מעניני חול ועסקו * הוא -- לימוד התורה ועבודת השייית.
וע'י הנהגה זו בעסק התורה " (והמצות) יוצא האדם לחפשי מגלותו הפרטי, ועי"ז מקרב גם היציאה מהגלות הכללי -- וע"ד שמצינו בריב"ז שבשעת החורבן עצמו פעל אצל מחריבי ביהמ"ק שיתנו לו יבנה וחכמיי -- תורת סנהדרי גדולה * -- ועיי העסק בתורה נעשה האדם בן חורין, ובמהרה נזכה לביאת המשיח ** ולבנין
שָלמי גק' בשם מצוה סתם כו' (וראה ירוש' פאה בסופו), אגה"ק סליב),
6 שו"ע אדה"ז סר"צ ס"ה. וראה ילקוט שמעוני ריש פי ויקהל. אגה"ק בסופו. וראה לקו"ש ח"ו ע' 217 הערה 447
8 ר"ה פט, ב. שם לא, סְע'א.
9 ראה רמב"ם הל' מלכים ספייא: יעמוה מלך מבִית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל כו" (וידוע אשר מדייק הרמב"ים גם בסדר דבריו. וראה ג"כ התחלת הפרק שם4
הערות
- 5. ולהעיר שגמ'ח -- דהשווה ריב"ז לביהמ"ק -- היא כללות המצות (לקו"ת ראה (כג, ג) ובכ"מ. ובתניא פלייז דבירו-
- 7. ולהעיר ממרז*ל (קדושין ל, ב) אם פגע בך מנול זה משכהו לביהמ"ז, וראה גכ לקו"ש ח"ב ע' 371 בביאור מחז"ל (אבות פ"ו מ'ב) ,אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" שע*י העסק בתורה משתחררת הנשמה מגלותה בגוף ונפש הבהמית.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.