208
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מקום להסיק שהיא אינה ממעטת בשר עוף, כדי לרמוז בכך לאיסור מדברי סופרים גם לגבי עוף3.
ט. איסור בשר עוף בחלב - בכל שלושת הפרטים
בפירוש רש"י ישנם ענינים של הלכה, וכן ענינים של פנימיות התורה. מעניני ההלכהי:, אשר בפירוש רש"י זה:
לגבי איסור בשר עוף בחלב מדרבנן, יש שתי דעות: לפי דעה אחת אסרו חכמים בשר עוף בחלב רק באכילה5, ולפי הדעה האחרת אסרו זאת אף בהנאה ובבישול%.
תשא ג
לפי פירוש רש"י, שהתורה רומזת לאיסור בשר עוף בחלב שמדברי סופרים באזהרה "לא תבשל גדי..." שבפרשת תשא, העוסקת באיסור הנאה, מובן, שלפי פירוש רש"י, חל איסור זה אף לגבי הנאה, ולא רק לגבי אכילה.
אך לאמיתו של דבר, יותר מכך - לפי פירוש רש"י אסור בשר עוף בחלב אף בבישול:
כיון שלאיסור בשר עוף בחלב שמדברי סופרים רומזת התורה בפסוק המחדש "אזהרה לבשר", יוצא, שבאזהרה זו יש שני ענינים: האיסור מהתורה, שבמלים "בחלב אמו" מגלה הפסוק שב"אזהרה לבשר", לא נכלל בשר עוף; והאיסור מדברי סופרים, שב"אזהרה לבשר" נכלל גם בשר עוף (כפי שהפסוק. עצמו רומז, שמדברי סופרים, המלים "בחלב אמו" אין ממעטות בשר עוף),
מכך מובן, שכשם שה"אזהרה לבשר" שבפסוקנו אמורה לגבי האיסור "לא תבשל" באופן כללי, כולל שלושת הפרטים: אכילה, הנאה ובישול, והתורה אוסרת כל בשר (חוץ מעוף) אף בבישול - כך גם ה"אזהרה לבשר", כפי שהיא מדברי סופרים אשר אוסרת בשר עף, אף היא חלה בכל שלושת הפרטים, וגם בישול בשר עוף בחלב אסור מדברי סופרים.
2 החשיבות של אהבת ישראל
מהענינים של "ינה של תורה" שבפירוש רש"י זה:
הערות
- 1. "אל יצא איש ממקומו - אלו אלפים אמה .. מדברי סופרים ועיקרו של מקרא על לוקטי המן נאמר".
- 2. ההכרח של רש"י לפרש שם ש"אל יצא איש ממקומו" בא גם לרמז ענין שמד"ס - ראה לקו"ש חי"ג ע' 6 שוה"ג להערה 38.
- 3. ונ"ל דרש"י (בפירושו עה"ת) ס"ל (ע"ד דעת הרמב"ם פיהמ"ש כלים פי"ז מי"ב. סהמ"צ שרש ב') דגם "דברי סופרים" - הם מן התורה, אלא שאין זה עיקר (פשוטו) של מקרא (ועפי"ז יומתק ל' רש"י (בשלח שם) "מדברי סופרים", אף שבד"ה שלפניו כותב "חכמים"). והוא ע"ד שבכ"מ - בפרש"י עה"ת - שהפירוש ע"פ דרך הפשט אינו מתיישב כ"כ מוסיף רש"י פי' ע"ד הדרש וכו' (היינו שדרש זה ג"כ שייך לאמרו בפשוטו של מקרא, אלא שאינו עיקר הפשט שהביאו לפני זה) - כן הוא ג"כ בנוגע להלכות שבכתוב, שיש בהן שהן עיקרו של (פשוטו של) מקרא ויש - שמדברי סופרים שלמדו כן בפי' ספר התורה הזה.
- 4. ראה ג"כ לעיל הערה 20.
- 5. טושו"ע יו"ד סי' פ"ז.
- 6. ב"ח שם.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 6 לקו"ש ח"ו ע' 208
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.