194

ברוך-הוא להמיר זאת באמצעי טבעי על ידי "בכל אשר תעשה".

ח. הצלה על ידי תשובה - גם בזמן הגלות

ניתן לחשוב, שכל האמור לעיל מתאים רק בתקופה שבה אלקות מאירה בגלוי. ואילו בזמן הגלות, ובמיוחד בעקבתא דמשיחא, כאשר ה"חושך כפול ומכופל", הרי כיון שהקדוש-ברוך-הוא בעצמו גרם ל"חושך", הרי זהו הסתר אמיתי ח"ו, שההשפעה (של ענינים = גשמיים) מלמעלה נמסרה ברצון ה' לחוקי הטבע*'.

התשובה על כך היא, שגם בזמן הפורים היו בני ישראל בגלות, "מפוזר ומפורד בין העמים""י, ומצב זה נמשך אף לאחר הנס, כנאמר בגמרא** "אכתי עבדי אחשורוש אנן". ובכל זאת, גם אז לא הגיעה ההצלה באמצעים הטבעיים, אלא על ידי שיבה אל הקדוש-ברוך-הוא, "צומו = עלי... שלשת ימים".

0. יהודי א:נו נתון לשליטת הטבע

זוהי ההוראה הנלמדת מהשם "פורים" (בלשון הפרסית, ושרומז לגזירה, כדלעיל בסעיף ב'), ומכך שבמגילה אין מוזכר בגלוי שם שמים - כי זהו החידוש של "פורים" ושל. "מגילת אסתר":

העובדה שבני ישראל אינם נתונים לשליטת חוקי הטבע, היא לא רק במילי דשמיא, בעניניהם הרוחניים (כגון הצלחה בלימוד התורה אליבא דאמת, אשר לשם כך יש צורך בסייעתא דשמיא המושגת על ידי יראת שמים), ואף לא רק במשא ומתן הנערך בין יהודים, אשר ביניהם הרי "לא שינו את לשונם..." -

אלא גם בעסקי מסחר של היהודי עם אינו יהודי, להבדיל, כאשר הוא נאלץ לדבר בלשון "פרסית", וכיון ש"הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב"'ל, שאז ייתכן שהגוי יחפש עצות ותחבולות שונות כנגדו - "הפיל פור", ואף בהיותו במצב של חשש? שבמקום