190
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הרשע במטרה "להומם ולאבדם" - ח"ו היל"ת?
ג. = שם שמים א:נו מוזכר במגילה
במגילת אסתר יש ענין נוסף הקשור למגילה בכללותה - שבמגילה כולה אין מוזכר שמו של הקדוש-ברוך-הוא, בשונה מכל שאר כתבי הקודש, שבכל ספר מהם מוזכר שמו של הקדושברוך-הוא פעמים רבות.
הדבר מצביע על העלם והסתר גדולים ביותר?:
כל יהודי, אף בדברו" בעניני
פורים שיחות ₪
הרשות, הרי "שם שמים שגור" בפיו":י. ובודאי בבואו לכתוב - "מעשה רב" - הרי מקובל בכל תפוצות ישראל, אשר "מנהג ישראל תורה הוא"י', שאף בכתיבת מכתב בעניני חול, פותחים אותו ב"ב"ה" וכדומה,
שהרי כיון ש"מלא כל הארץ כבודו"*', ו"לית אתר פנוי מיני'"**\, לכן היהודי מקבל בפשטות, שבכל נושא שבו הוא עוסק, הוא קשור לקב"ה*,
ואילו כאן במגילה כולה, אחת מכ"ד כתבי הקודש, אין מוזכר "שם שמים" אפילו פעם אחת>!
ד. "מגילת אסתר" - גילוי והסתר
כאמור לעיל, בסעיף א', מתבטאת
הערות
- 9. בפתיחת הראב"ע למג"א: "וזאת המגילה חיברה מרדכי .. והעתיקוה הפרסיים ונכתבה בדברי הימים של מלכיהם והם היו עובדי עו"ג והיו כותבין תחת השם הנכבד והנורא שם תועבותם .. והנה כבוד השם שלא יזכירנו מרדכי במגילה". אבל
- 2. [מזה ששלחה אסתר "כבר כתובה אני על דה"י למלכי מדי ופרס" (מגילה ז, א) מבואר, שהסיפור דאסתר וכו' ה" כתוב בדה"י של מלכיהם לפני כתיבת המגילה. וכ"מ גם בדרך הפשט, שהרי "על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס" כתובים "כל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדולת מרדכי" (אסתר י, ב) - גם מה שלא נכתב במגילה, ובמילא א"א לומר שהפרסיים העתיקו זה מהמגילה. ונוסף לזה: גם לפירוש הראב"ע]
- 3. מכיון שכל הענינים, ובפרט ענינים שבתורה, הם בהשגח"פ, הרי זה עצמו שהיו סיבות כאלו שבשבילן לא היו יכולים לכתוב במגילה את השם (ובפרט סיבה כזו - שהי' אפשר להיות שימירו את השם בשם תועבותם), מורה שהמגילה שייכת להסתר.
- 0. אף שהיא רק מעשה זוטא (סנה' סה, א).
- 1. ועד, שהשלילה דהזכרה כו' מראה על תכונתו של עשו (רש"י תולדות כז, כא. מב"ר פס"ה, יט).
- 2. ראה תו"א יד, ריש ע"ב. שעה"ת לאדמו"ר האמצעי ח"א ח, ב. ד"ה חכמות בחוץ תרונה תרצ"ד פ"ב. ולהעיר מסה"מ אידיש ע' 138-9.
- 3. נסמן בלקו"ש ח"ד ע' 1080.
- 4. ישעי' ה ג.
- 14. תקו"ז תנ"ז.
- 5. יתרה מזו י"ל שזהו ענין בעבודת האדם לקונו ד"יחשוב בכל עסקיו וענניו" "שממה"מ הקב"ה חופף עליו וכו'" (שו"ע אדה"ז או"ח רס"א - מהד"ק. ועיין ג"כ שם מהד"ת).
- 6. ונוסף להתמי' שבעצם הענין, אינו מובן כלל: הרי גם ענין זה - שלא נזכר שמו של הקב"ה בכל המגילה היא הוראה (ובפרט שזה שייך לכללות המגילה, כנ"ל). ולכאורה: מהי ההוראה והלימוד מזה, והרי אדרבה - ההנהגה צ"ל שיהא ש"ש עגור בפיו?!
מצוטט ב־8 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"ז. לקו"ש ח"ו ע' 190
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תש"כ. לקו"ש ח"ו ע' 190
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א לקו"ש ח"ו ע' 190
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ כי-תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ד לקו"ש ח"ו ע' 190
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"ו ע' 190
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ו ע' 190
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ו ע' 190
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב לקו"ש ח"ו ע' 190
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.