189
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
פורים
א. לימוד המגילה כהוראה נצחית
ידוע' פירושו של הבעל-שם-טוב על "הקורא את המגילה למפרע לא יצא":: כאשר אדם קורא את המגילה מתוך מחשבה שהסיפור אירע רק בעבר, "למפרע", ולא עתה מתקיים הנס, הרי הוא "לא יצא". תכלית קריאת המגילה היא ללמוד ממנה כיצד צריך היהודי לנהוג עתה.
כך הוא לגבי כל הענינים והפסוקיםי שבמגילה, שאין לקוראם באופן של "למפרע". על"אחת-כמהדוכמה כך הוא לגבי סיפור המגילה בכללותו, ובודאי לגבי הפסוק שבו מוסבר השם "פורים"
- שהרי שמו של כל דבר מבטא את מהותו', ואם כך, פסוק זה מבאר את מהות ה"פורים", שזהו הענין העיקרי של המגילה -
ובכך יש הוראה נצחית לכל זמן ולכל מקום, הן עבור כלל ישראל והן עבור כל יהודי כיחיד.
ב. "פורים" - לא בלשון הקודש
בפסוק* נאמר "על כן קראו לימים האלה פורים - על שם הפור".
ואין מובן:
המילה "פור" אינה בלשון הקודש, אלא בשפה הפרסית>. וכאשר נאמר בפסוק? "הפיל פור" מוסבר "הוא הגורל", ובכך מתורגמת המילה "פור" ללשון הקודש, שבה כתובה המגילה.
ואם כך, אין מובן: מדוע נקרא החג% בשם "פורים" - "על שם הפור" - בלשון הפרסית, ולא בשם "גורלות" - "על שם הגורל" - בלשון הקודש, כפי שכל המועדים האחרים, כולל חנוכה שהוא יום טוב מדרבנן, נקראים בלשון הקודש?
כן אין מובן: שם החג צריך היה לבטא, כבחגים האחרים, את הנס ואת ההצלה מגזירת המן. אך השם "פורים", "על שם הפור", מבטא את ההיפך מכך, ומזכיר את ה"פור" שהפיל המן
הערות
- 1. הובא בס' דברי שלום פ' בא.
- 2. רפ"ב דמגילה.
- 3. וכמו הדין ד"למפרע" בפשטות, שאפילו אם קרא למפרע רק פסוק אחד [ואפי' באופן שהענין אינו משתנה עי"ז] - לא יצא (שו"ע או"ח סתר"צ ס"ו. ט"ז שם).
- 4. ראה בארוכה לעיל ע' 37 ואילך ובהערות שם.
- 65. אסתר ט, כו.
- 6. ראב"ע שם ג, ז.
- 7. אסתר שם. ט, כד.
- 8. בד"ה ליהודים היתה אורה ושמחה תרכ"ו, שמה שאמרו (מגילה טז, ב) שמחה זה יו"ט, הוא לפי שהמועד דפורים לא יתבטל. וראה בארוכה שיחת פורים וש"פ תשא תשכ"ח.
מצוטט ב־2 עמודים
- כתר שם טוב ק לקוטי שיחות ח"ו ע' 189
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ו ע' 189
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.