170
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
100 לקוטי לכהן לי" - ודברים אלו היו רק לאחר סיום מלאכת המשכן'.
אך קשה לבאר כך. כי הסבר זה אינו מתרץ את השאלה: מדוע מצטט רש"י גם את המלה "אליך"י, ובנוסף לכך: לפי שיטתו של רש"י, הרי במלים "לכהנו לי" שבפסוקנו, ובמלים "לכהנו לי" שבעשיית בגדי כהונה (וכן במלים "לכהן לי" שבפרשת המילואים) הכוונה היא לשני ענינים שונים, כפי שיוסבר להלן.
ג. = "לקדשו לכהנו ליי - "להכניסו בכהונה..."
על המלים "לקדשו לכהנו. לי" המופיעות בענין "ועשו את בגדי אהרן"*, מפרש רש"י: "לקדשו, להכניסו בכהונה על ידי הבגדים, שיהא כהן לי. ולשון כהונה שירות הוא. שנטריאה בלעז".
אומרים המפרשים?, שרש"י מבאר כאן שני ענינים: א) שהמלים "לקדשו" ו"לכהנו לי" אינן שני ענינים שונים,
תצוח א
אלא "לכהנו לי" הוא ביאור של "לקדשו""'. = ב) שמשמעות המלים "לכהנו לי" איננה להופכו לכהן - בשם התואר, כי "לשון כהונה שירות הוא", ואין מתאים לכך הביטוי "להופכו למשרת" - אלא, משמעות מלים אלו היא "להכניסו בכהונה", להכניסו לפעולה של הכהונה, לשירות.
ומבארים המפרשים, שרש"י מסביר את הפירוש של "לכהנו לי" רק בפסוק "ואלה הבגדים...", למרות שאותו ביטוי כבר מופיע לפני כן בפסוק "ואתה הקרב אליך", כי עיקר כוונתו של רש"י כאן אינה לפרש את המלים "לכהנו לי", אלא לציין שזהו ענין אחד עם "לקדשו" = "להכניסו בכהונה". ובאומרו "להכניסו בכהונה", שזהו הפירוש של "לכהנו לי", מוסיף רש"י ואומר "ולשון כהונה שירות הוא", שבכך הוא מראה, שבמלים "לכהנו לי" אין הכוונה לעשותו לכהן, אלא "להכניסו לכהונה", כדלעיל.
אך אין מובן:
א) מעצם העובדה שרש"י צריך להוסיף "ולשון כהונה שירות הוא", כדי להוכיח שהמשמעות של "לכהנו לי" היא "להכניסו בכהונה" מוכח, שרש"י
הערות
- 7. ומה שרש"י אינו מעתיק התיבות "לכהנו לי", ואינו מרמזם אפילו ב"וגו'" - אף שדרכו של רש"י בכ"מ הוא להעתיק (או לרמז עכ"פ ב"וגו'") גם התיבות שמהן היא ההוכחה לפירושו - י"ל (לפי פי' זה) שכוונתו ב"ואתה הקרב אליך" שמעתיק לפני פירושו הוא (לא לתיבות אלו, אלא) לכללות הענין. וע"ד פרש"י לקמן (כח, ו) ועשו את האפוד - דכוונתו לכללות הענין (דעשיית האפוד ואפילו - דהחוען!). ובכ"מ.
- 8. בנוגע ל"ואתה" - י"ל כבהערה הקודמת (או כנ"ל הערה 8).
- 9. רא"ם שם. וראה גם ש"ח.
- 4. שיחות
- 0. ועפ"ז מובן מה שרש"י כותב בפירושו "לקדשו" - אף שלכאורה אינו מחדש בזה מאומה (שהרי זהו לשון הכתוב) - כי תיבת "לקדשו" (שבפירושו) נמשכת ל"להכניסו בכהונה", וכוונתו בזה היא לבאר ש"לקדשו" הוא. ע"י שיכניסו לכהונה, כבפנים.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת* ש"פ תצוה, ח' אדר-ראשון, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ו ע' 170
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.