168

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

- נותרה, לפי מספר דעות, קדושה במקום המקדש*.

1 עומק קדושת הקרקע - תלוי במשמעות ה''ית דות'

אך השאלה היא: עד כמה עמוקה ותקפה היתה קדושת קרקע המשכן כאשר עמד עליה המשכן. והדבר תלוי בשתי האפשרויות לביאור המלה "יתדות", כפי שמציין כאן רש"י:

לפי ההסבר שהיתדות חיזקו את המשכן רק על ידי כובדן, יוצא, שהקדושה שמשפיע המשכן בקרקע המשכן היא תוצאה בלבד, וחודרת לעפר רק בחיצוניות, ואינה קשורה לקרקע כפרט, אלא באופן סתמי וחיצוני, כי גם כאשר המשכן עמד, לא

היה חיבור ונעיצה בקרקע, אלא הוא הוחזק מעל הקרקע על ידי גורם אחר - כובד היתדות*.

ואילו לפי הפירוש שהיתדות היו "תחובין בארץ", הרי קדושת המשכן חדרה אל תוך שטח הקרקע בפנימיות. יותר מכך - קביעותו של המשכן במקומו, "אהל בל יצען", נבעה מקרקע המשכן. השטח המסוים, קרקע המשכן, הוא הגורם לקביעות המשכן, שאז קדושתו רבה יותר, מאשר כשהמשכן נודד. ויש. לכך השלכה לגבי מספר הלכות**.

ח. קדושת בית המקדש - בכל העולם

ידוע, שקדושת (המשכן ו)בית המקדש האירה לכל העולם*. מכך מובן, שעל ידי בנין בית המקדש ניתן לכל יהודי הכוח, (ב"ועשו לי מקדש" בנפשם"), להשפיע קדושה לכל העולם

הערות

  1. 1. המקום בקדושתו" (צפנת פענח להרגוצובי - הובא ב"מפענח צפונות" ע' קמא).
  2. 2. ובזה יובן גם מה שאמר ר"ע (סוף מס' מכות) "תלה הכתוב נבואתו של זכרי' בנבואתו של אורי', באורי' כתיב (מיכה ג, יב) לכן בגללכם ציון שדה תחרש וגו' בזכרי" כתיב. כו'" - דלכאורה, הרי כו"כ פסוקים מדברים אודות החורבן, ולמה בחר בפסוק זה דוקא -
  3. 3. כי ב"ציון שדה תחרש" מרומזים ב' הענינים: (א) גודל החורבן ואופנו - שלא נשאר מאומה, וכמו שדה שאין בה שום בנין גם לא היסודות. (ב) שעי"ז דוקא תהי' הגאולה, כי חרישת השדה היא הכנה להצמיחה (ראה חדא"ג מהרש"א שבת קלט, א), ולכן קיום הנבואה "ציון שדה תחרש" מעידה על קיום היעוד (זכרי' ח, ד) "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" (משיחת יו"ד שבט - יום ההילולא - תשכ"ה. עיי"ש בארוכה. וראה גם לקו"ש חי"ט ע' 72 ואילך).
  4. 5. מגילה י, א. וש"נ. רמב"ם שם ספ"ו.
  5. 5. תרומח ג שיחות דג
  6. 6. ואולי י"ל דנפק"מ האם במשכן אסורה חציצה בין רגלי הכהנים לקרקע.
  7. 7. לב' הסברות דגדר קדושת קרקע המשכן - יש להעיר מב' הדעות בהקדים עפר (קרקע המשכן) למים (דסוטה) - סוטה טו, ב.
  8. 8. ואף דשם גם במקדש כן הוא - הרי קרא קאי במשכן.
  9. 9. ולסברא הא' דכאן פסול בהקדים עפר ובמילא ידעינן דהסדר בקרא הוא לעכב. ואכ"מ.
  10. 8. להעיר מתנחומא בהעלותך ב. ויק"ר פל"א, ז. במדב"ר פט"ו, ב. וראה גם מנחות פו, ב וברש"י שם ד"ה שקופים. רש"י כת"י שם ד"ה ואטומים.
  11. 9. וכמרז"ל (נסמן בלקו"ש המתורגם ח"ג ע'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 312 מאותו ספר סוטה טו, ב
  2. לקוטי שיחות 73 מאותו ספר סוטה טו, סע"ב
  3. ספר החקירה סז, ב סוטה דף יד"א
  4. שולחן ערוך כו סוטה טו, ב
  5. שולחן ערוך ה סוטה טו, ב
  6. שולחן ערוך א סוטה טו, א