143
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי רק לגבי צירוף שני ענינים באותו "דיבור המתחיל", אלא גם מדוע כותב רש"י שני ענינים אלו על כל שלוש המלים "לא תבשל גדי"?
כן אין מובן סדר הענינים בפירוש רש"י: בפירושו "ובשלושה מקומות..." הוא מבהיר מדוע בכלל כתוב האזהרה "לא תבשל...", ואילו בפירוש "אף עגל וכבש..." הוא מסביר רק את המלה "גדי", ואם כך, רש"י צריך היה להקדים את ההסבר "בשלושה מקומות..." לפני "אף עגל וכבש..."*, ומדוע קובע רש"י שני ענינים אלו בסדר הפוך?
ב. ההסבר לסדר הענינים בפירוש רש"י
לגבי סדר הענינים בפירוש רש"ל - "ובשלושה מקומות..." לאחר "אף עגל וכבש בכלל גדי..." - אפשר לבאר:
לפי פירוש רש"י "אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בישול" הכרחי לומר, שגם בשני המקומות שבהם התורה אוסרת אכילה והנאה מופיע הביטוי "לא תבשל", מפני שהבישול הוא ההתחלה המביאה. לידי אכילה והנאה: אדם מבשל מזון כדי לאוכלו או כדי ליהנות ממנו באופן אחר: להאכילו לילדו,
8 וכדלעיל (כא, יד"יח), שבתחלה [מעתיק הוא רק התחלת הכתוב ו][מפרש "למה נאמר" הענין בכללותו ואח"כ מפרש פרטים.
משפטים ג
למוכרו וכדומה. ולכן כותבת התורה את איסור האכילה וההנאה במלים "לא תבשל", בדומה'* למה ש"בן חמש למקרא" יודע, שכשהוא הולך לבצע פעולה שלילית, מזהיר אותו מורו: "אל תלך", למרות שהמלמד אינו מתכוון להליכה, אלא למעשה שהוא מתכונן לבצע".
וכפי שאנו מוצאים במקום אחר'', שאיסור אכילת קדשים מופיע בתורה בביטוי "בכל קודש לא תגע" - כי נגיעה בדבר מאכל היא הגורם ההתחלתי לאכילתו.
אך מובן, שהסבר המלה "תבשל" במשמעות של אכילה או הנאה אינו "פשוטו של מקרא" בפסוק כשלעצמו,
הערות
- 8. אבל אין לומר שהוציא איסור אכילה בלשון בישול רק ללמדך שאינו אסור אלא דרך בישול (כבסנהדרין ד, סע"ב. טושו"ע יו"ד רספ"ז) - כי פשטות הלשון "לא תבשל" מורה שהכתוב מזהיר על הבישול (ולא על האכילה, דרך בישול), ולכן מוכרח לומר כבפנים, שהוציא איסור אכילה בלשון בישול לפי שהבישול הוא הכנה להאכילה.
- 2. אלא שמ"מ, ממה שנאמר "לא תבשל" - ולא "לא תכין" (ע"ד בשלח (טז, ה) "והכינו") וכיו"ב - מוכח (גם עפ"י דרך הפשט) שאיסור האכילה (וההנאה) היא דרך בישול דוקא.
- 9. ועפ"ז: א) יומתק פרש"י (בראשית ג, ג) "הוסיפה על הציווי" (ולא סתם "הוסיפה", או "על האיסור" וכיו"ב). ב) יובן מה שראיית הנחש "כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה" (רש"י שם ג, ד) נתקבלה אצל חוה. ג) דאין סתירה לזה ממה שאברהם גזר "גזירות להרחקה על אזהרות שבתורה" (רש"י תולדות כו, ה).
- 0. תזריע יב, ד. וברש"י שם.
מצוטט ב־3 עמודים
- אגרות קודש סט לקו"ש ח"ו ע' 143
- תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ו ע' 143
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל לקו"ש ח"ו ע' 143
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.