142

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

90 לקוטי יוכלו ישראל באמצעות עבודתם לחבר בין עליונים לתחתונים - לגלות ב"הווה" את "דיבר הכתוב".

לכן אומר רש"י את הכלל "דיבר הכתוב בהווה" בפרשת משפטים, כי בנוסף לכך שזוהי הפרשה הראשונה לאחר מתן תורה, הרי תוכנה* של פרשה זו הוא, שגם לגבי ה"משפטים", שהם מצוות שכליות, יש לגלות שהם "מסיני".

טז. השגחה פרטית על הכל

עדיין אפשר לחשוב שההשגחה

משפטים א

העליונה היא רק על הענין עצמו, ולא על האופן שבו יתרחש הדבר. על כך אומר רש"י בפסוק "בשר בשדה טריפה", שהכלל "דיבר הכתוב בהווה", אינו רק לגבי הענין עצמו, אלא אף לגבי המקום והזמן ("שדה" ו"לילה") שבהם יתרחשו המאורעות.

מכך מובן גם לגבי כל שאר הפרטים והנסיבות של המאורע, כמאמר הבעלשם-טוב"*, שלא רק המעבר ממקום למקום, אפילו של קש, הוא בהשגחה פרטית, אלא אף האופן שבו הוא יתרחש, אם ברגלי אדם ובהמה או על ידי רוח סערה וכדומה - הכל, כל פרט קטן בכך, הוא בהשגחה פרטית.

(משיחות ש"פ משפטים, תשא, ויק"פ תשכ"ח)

הערות

  1. 1. סילוק שכינה. שו"ע אדה"ז הל' יוהכ"פ סו"ס תרכ"ג.
  2. 8. להעיר, שעד"ז הוא גם בנוגע להחביבות דיום הב' דחגה"ש (ראה לעיל הערה 56), דנוסף לזה שהוא יום הראשון שלאחרי מ"ת, גם הענין של יום זה עצמו מורה לענין העבודה, כמבואר בלקו"ש שם.
  3. 9. פרש"י ר"פ משפטים. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 152. לקו"ש ח"ח ע' 130 ס"ט.
  4. 0. ראה לקו"ד ח"א פג, ב (שיחת יט כסלו תרצ"ד אות ג').

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.