113
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אין הוא מוכרח להישאר באותו "קו" אשר הוא נטייתו הטבעית*י, ככל הנבראים האחרים שאינם יכולים לשנות את טבעם, אלא בידו בחירה חפשית לבחור את דרכו.
וזהו ג"כ הטעם שהאדם כולל בתוכו כל סוגי הנבראים הנמצאים בהבריאה [שמפני זה הוא נקרא "עולם קטן"]9 כי אין הוא מוגבל בגדרים'ל.
(ב) תכונתו של השכל היא לצאת מעצמו ולהתרומם יותר למעלה. גם בכך מתבטא ההבדל העיקרי בין האדם, שעיקרו שכל, לבין בעל החיים, שעיקרו תכונות ומדות, ש"רוח האדם העולה היא למעלה, ורוח הבהמה
היורדת היא למטה" - בהמה נמשכת לענינים גופניים, של "מטה", ואילו האדם נמשך לעלות למעלה.
ח. ה"אותיות" - ללא חיות בגלוי
מכך שהאדם הוא "עולם קטן", כדלעיל בסעיף ז', מובן, שכל ארבעת הסוגים - דומם, צומח, חי ומדבר - שמהם מורכב ה"עולם גדול", קיימים בגלויי* בעולם הקטן, באדם, ולא רק בגופו, אלא אף בנפשו. כנאמר בתורת החסידות*, שהאותיות הן בבחינת הדומם שבנפש, המדות - צומח, השכל - חי, ושורשו של כוח הדיבור - מדבר.
ההסבר לכך הוא:
מהותן של ה"אותיות" - מלשון "אתא5 בוקר"* - היא המשכה וגילוי. כלומר, ייחודן של ה"אותיות" מכל שאר כוחות הנפש הוא בכך, שהכוחות האחרים קשורים לאדם עצמו (לדוגמא: המדות מתארות את האדם: האם הוא איש חסד, או בקו הגבורה), ואילו
הערות
- 1. בשכל?) כי תיקון עיקרו מוחין. וראה רמב"ם הלי תשובה רפ"ה (הובא בלקו"ת שם) שיהא הוא מעצמו יודע כו' ועושה כל מה שהוא חפץ. וראה גם תניא שם: המדבר שהוא בעל שכל ובחירה. ועייג"כ תו"ח תולדות יד, ב ואילך. וראה בארוכה ד"ה מן המיצר תר"ס ובהמאמר שלאחריו.
- 8. ראה ח"פ להרמב"ם רפ"ח. לח"מ הלי תשובה שם ה"ד. תו"ח שם יד, א. שער הבחירה - לאדמו"ר האמצעי - ספ"ז.
- 9. לכאורה יש לומר, שוזהו לפי שהטבע שבבע"ח הוא ציור גמור משא"כ באדם שהוא רק (בלשון הרמב"ם שם) "מוכן למעלה או לחסרון". אבל - הרי (א) מכיון שגם באדם ההכנה היא באופן שנוטה לזה [ועד שמצד הכנה זו נקרא בכתוב בשם רשע (ראה תהלים נח, ד: זורו רשעים מרחם)], הרי צריך הוא לכח מיוחד שיוכל לבחור היפך נטייתו. (ב) זה גופא שההכנה שבאדם אינה ציור גמור, הוא מצד [ששרשו מבחי' (ד"ע) שלמעלה מציור מוגדר (כמבואר בתו"ח שם) -] שרש כח הבחירה שבו.
- 0. ראה ב"ר פ"ח ופי"ב. קה"ר פ"א. ובארוכה - אדר"נ ספל"א.
- 1. לקו"ת אמור לז, ג ואילך. ועוד.
- 6. יתרו א שיחות -
- 2. קהלת ג, כא. ולהעיר מד"ה שחורה אני תש"ב: הבהמה מעולם לא ראתה את השמים ואינה יודעת מזה שיש שמים.
- 3. משא"כ בחי צומח ודומם. וראה ד"ה להבין ענין כו' הנקודים המה כו' לאדה"ז (מאמרי אדה"ז תקס"ח ע' קיד. ובקונט' בפ"ע - ברוקלין תשל"א) קרוב לסופו.
- 4. תו"א ד, א ואילך. לקו"ת חקת נח, א. תו"ח בראשית יט, ד ואילך ד"ה חביבין ישראל תרצ"ו. איזהו חכם תש"ב פ"ה.
- 5. ישעי' כא, יב.
- 6. תו"א מב, ב. ועוד.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת שמואל פג לקו"ש ח"ו ע' 113
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.